נפה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

נָפָה א[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נפה
הגייה* nafa
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש נ־ו־ף
דרך תצורה משקל קַטְלָה
נטיות ר׳ נָפוֹת
נפה (1)
נפות (2)
  1. לשון המקרא כעין קערה שטוחה המשמשת להנפת הגרעינים כך שהם נשפכים ברוח המרחיקה את המוץ מן הבר.
    • ”וְרוּחוֹ כְּנַחַל שׁוֹטֵף עַד-צַוָּאר יֶחֱצֶה לַהֲנָפָה גוֹיִם בְּנָפַת שָׁוְא וְרֶסֶן מַתְעֶה עַל לְחָיֵי עַמִּים.“ (ישעיהו ל, פסוק כח)
  2. כלי בעל חורים קטנים וצפופים המשמש לסינון ולהפרדה לפי גודל הגרגרים.

גיזרון[עריכה]

  • מקור המילה על־פי הפירוש הראשון, במקרא.

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

1[עריכה]

  • אנגלית: winnow‏‏‏‏

2[עריכה]

  • אנגלית: sieve‏‏‏‏
  • גרמנית: Sieb‏‏‏‏
  • ספרדית: tamiz‏‏‏‏
  • רוסית: сито‏‏‏‏

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: נפה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מסננות











נָפָה ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נפה
הגייה* nafa
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ נָפוֹת
  1. דרגה בהיררכיה של חלוקה אדמיניסטרטיבית של אזורים.
    • בֶּן אֲבִינָדָב כָּל נָפַת דֹּאר (מלכים א' ד יא)

גיזרון[עריכה]

  • מקור המילה במקרא.

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

נִפָּה[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא ניפה
שורש וגזרה נ־פ־ה, (נגזר משם העצם נפה א)
בניין פִּעֵל
  1. שפך גרעיני תבואה ברוח כדי להפריד מהם את המוץ.
    • המולל מלילות של חיטים מנפה מיד ליד (מעשרות, פרק ד, משנה ה)
  2. העביר מוצרים דרך נפה לצורך ניקוי או הפרדה לפי גודל הגרגרים.
    • ...ולפיכך מנפה שני העשרונות משלש סאין. אבל לחם הפנים שהוא מחטים שעבר זמן משנקצרו וכבר נתיבש היטב ולפיכך סלתו מרובה בלי ספק, ומנפין ממנו עשרון מסאה (פרוש הרמב"ם למסכת מנחות, פרק ו)
    • הטבח ניפה את הקמח בנפה.
  3. בהשאלה: גרם לסילוקו של אדם מהתמודדות על משרה או תפקיד.
  • "סולשיאר ניפה אותו מסגל מנצ'סטר יונייטד..."

גיזרון[עריכה]

  • לשון חז"ל.

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: to sieve‏‏‏‏
  • גרמנית: sieben‏‏‏‏
  • הולנדית: zeven‏‏‏‏
  • פינית: seuloa‏‏‏‏