קפץ

קָפַץ א

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	קפץ
שורש וגזרה	ק־פ־ץ א, גזרת השלמים
בניין	פָּעַל (קַל)

1. רומם רגליו ודחף גופו מעלה, התנתק מן הקרקע ונע למרחק.

   • ”נסתלק ר"ע וקפץ ר' יהושע אמר לו מרובה טומאת אהל מטומאת המשא שהמאהיל על גבי המת בסוכה טמא ומסיטו טהור והעושה סוכתו על פתחו של קבר המאהיל עליה טמא והמסיטה טהור“ (תוספתא, מסכת אוהלות – פרק ג, הלכה )
   • ”מרחיקין את הסולם בשביל שלא תקפוץ הנמיה“ (משנה, מסכת בבא בתרא – פרק ב, משנה ה)
   • ”ובשעת הרוח שלש מאות אמה, מעשה בערב שקפץ האור יתר משלש מאות אמה והזיק“ (תוספתא, מסכת בבא קמא – פרק ו, הלכה כב)

2. גם; צנח מלמעלה למטה באמצעות קפיצה.

   • ”הַכֶּלֶב וְהַגְּדִי שֶׁקָּפְצוּ מֵרֹאשׁ הַגַּג וְשִׁבְּרוּ אֶת הַכֵּלִים, מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם, מִפְּנֵי שֶׁהֵן מוּעָדִין.“ (משנה, מסכת בבא קמא – פרק ב, משנה ג)
   • "וְיָבוֹא רוּחַ וְיָפוּחַ/ שֵׁנָה בְּלִי סוֹף וָקֵץ?/ רִמּוֹן זָהָב פָּקַח עֵינַיִם/ קָפַץ מֵעַל הָעֵץ" ("מעשה ברימון זהב"/ לוין קיפניס)
   • קפצתי מן הצוק אל תוך המים.
   • אדם בעל נטיות אובדניות בקש לקפוץ אל מותו מעגורן.

3. בהשאלה: הופיע באופן מפתיע ופתאומי. פעל ללא התראה מוקדמת. מהר בפעולה בגודל רצונו.

   • ”קפץ שבטו של יהודה וירד תחילה“ (תוספתא, מסכת ברכות – פרק ד, הלכה יח)
   • ”ומעשה באשה אחת שהיה בנה מיצר לה, וקפצה ונשבעה: כל מי שיבא איני מחזירתו, וקפצו עליה בני אדם שאינן מהוגנין“ (בבלי, מסכת בבא קמא – דף פ, עמוד א)

4. [עממי] סר למקום בדרך אגב.

   • כשאתה נוסע לירושלים תקפוץ לאמי על הדרך ותמסור לה ד"ש.
   • הייתי באיזור אז קפצתי לביקור.

גיזרון

• השורש מלשון חז"ל ראו גם בפסוק ”רוֹמּוּ מְּעַט וְאֵינֶנּוּ וְהֻמְּכוּ כַּכֹּל יִקָּפְצוּן וּכְרֹאשׁ שִׁבֹּלֶת יִמָּלוּ.“ (איוב כד, פסוק כד) קיים גם במקרא בצורה מקפץ.

נגזרות

• קפיצה
• קפצן
• קופצני
• קפצית
• מקפצה
• קפיץ

צירופים

• חמור קופץ בראש
• קפוץ לי
• קפצה לו הדרך
• קפץ למסקנות
• קפצה עליו זקנה
• רבו עליו קופצים
• קפץ מתוך עורו

מילים נרדפות

• קפז (ע"ד הערבית)
• ניתר
• אפז
• דלג
• זינק

תרגום

אנגלית: jump‏‏‏‏ ערבית: قفز‏‏‏‏

פרסית: پرش‏‏‏‏ יידיש: שפּרינגען‏‏‏‏

קָפַץ ב

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	קפץ
שורש וגזרה	ק־פ־ץ ב, גזרת השלמים
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לשון המקרא סגר.

   • ”...לֹא תְאַמֵּץ אֶת-לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת-יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן.“ (דברים טו, פסוק ז)
   • ”כֵּן יַזֶּה גּוֹיִם רַבִּים, עָלָיו יִקְפְּצוּ מְלָכִים פִּיהֶם...“ (ישעיהו נב, פסוק טו)
   • ”יִרְאוּ יְשָׁרִים וְיִשְׂמָחוּ; וְכָל-עַוְלָה, קָפְצָה פִּיהָ.“ (תהלים קז, פסוק מב)

צירופים

• קפצה לו הדרך
• קפץ את ידו
• קפץ פיו

נגזרות

• קפוץ

מילים נרדפות

• נעל
• סגר
• קמץ

ניגודים

• פתח

תרגום

• אנגלית: close‏‏‏‏
• ערבית: أغلق‏‏‏‏
• פרסית: نزدیک‏‏‏‏
• יידיש: נאָענט‏‏‏‏

קָפַץ ג

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	קפץ
שורש וגזרה	ק־פ־ץ ג, גזרת השלמים
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לשון חז"ל [לא בשימוש] קצץ וחתך בשר בעזרת הקופיץ.

   • ביקשתי מן הקצב שיקפוץ את נתח הבשר לשניים.
   • ”מניח ראשו על הסדן קופץ בקופיץ אמרו לו אין מיתה מנוולת מזו“ (תוספתא, מסכת סנהדרין – פרק ט, הלכה יא)

גיזרון

• גזור שם: מן קוֹפִיץ שבלשון חז"ל.

ראו גם

• קופיץ
• חתך
• ביקע
• ביתר
• קצץ
• קצב

השורש קפץ ג

השורש ק־פ־ץ ג הוא שורש מגזרת השלמים. נטיות הפעלים ק־פ־ץ עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל קָפַץ קוֹפֵץ יִקְפֹּץ קְפֹץ לִקְפֹּץ נִפְעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- הִפְעִיל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- הֻפְעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין- פִּעֵל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- פֻּעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין- הִתְפַּעֵל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן-

קִפֵּץ

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	קיפץ
שורש וגזרה	ק־פ־ץ א, גזרת השלמים
בניין	פִּעֵל

הנפשה של אדם מקפץ.

1. לשון המקרא קָפַץ קְפִיצוֹת קְטַנּוֹת תּוֹךְ רִיצָה.

   • ”קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה-זֶה בָּא; מְדַלֵּג עַל-הֶהָרִים-מְקַפֵּץ עַל-הַגְּבָעוֹת“ (שיר השירים ב, פסוק ח)

גיזרון

• השורש ק־פ־ץ ניטה פעם אחת בתנ"ך בבניין פיעל.

פרשנים מפרשים

• בתקופת האמוראים, רב הונא היה מבדיל בין ריקוד לקפוץ (=דלוג). "עוקר שתי הרגלים באחת , ריקוד- עוקר אחת וניח אחת. (ירושלמי ביצה ח')

נגזרות

• קיפוץ

מילים נרדפות

• ניתר
• דילג

תרגום

• אנגלית: leap‏‏‏‏