רקוד

רִקּוּד[עריכה]

התנועעות הגוף תוך יצירת תבניות הנושאות משמעות אסתטית, רגשית, או חברתית, בדרך כלל באופן קצבי ולצלילי מוזיקה, המתבצעת או כאמנות מול קהל או למטרות בילוי, פולחן, וכו'.
- ”ר' זעירה בשם רב הונה קיפוץ עוקר שתי רגליו כאחת ריקוד עוקר אחת ומניח אחת“ (ירושלמי, מסכת ביצה – פרק ה, הלכה ב)
- "וְזֶה בְּחִינַת רִקּוּדִין וְהַמְחָאַת כַּף כִּי רִקּוּדִין וְהַמְחָאַת כַּף נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הָרוּחַ שֶׁבַּלֵּב" (לקוטי מוהר"ן י#ו)
- "והרד"ק כפי הפשט, מפרשו כן מענין ריקוד וטיפוח לשמחה ובסוכות היתה שמחה יתירה של בית השואבה." (משנה ראש השנה א ב#פירוש תוספות יום טוב)
- "וע"י שבטל היין נשבתו הרקודים שהיו רגילים לעשות בתופים ובמחולות, שהתוף היה מיוחד לריקוד ומחול." (מ"ג ישעיהו כד ח#מלבי"ם)

ערך בוויקיפדיה: ריקוד

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ריקודים

השורש ר־ק־ד הוא שורש מגזרת השלמים.