לדלג לתוכן

הניע

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

הֵנִיעַ

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא הניע
שורש וגזרה נ־ו־ע, גזרת נע"ו/י
בניין הִפְעִיל
  1. לשון המקרא התחיל תזוזה של דבר כלשהו.
    • ”בָּזָה לְךָ לָעֲגָה לְךָ בְּתוּלַת בַּת צִיּוֹן אַחֲרֶיךָ רֹאשׁ הֵנִיעָה בַּת יְרוּשָׁלָ‍ִם“ (מלכים ב׳ יא, פסוק כא)
    • ”כִּי הִנֵּה אָנֹכִי מְצַוֶּה וַהֲנִעוֹתִי בְכָל הַגּוֹיִם אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר יִנּוֹעַ בַּכְּבָרָה וְלֹא יִפּוֹל צְרוֹר אָרֶץ“ (עמוס ט, פסוק ט)
    • ”[...] אֵיךְ הָיְתָה לְשַׁמָּה מַרְבֵּץ לַחַיָּה כֹּל עוֹבֵר עָלֶיהָ יִשְׁרֹק יָנִיעַ יָדוֹ“ (צפניה ב, פסוק טו)
  2. בהשאלה מן (1): עודד להתחיל או להמשיך בפעולה כלשהי.

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]


השורש נוע

השורש נ־ו־ע הוא שורש מגזרת נע"ו/י.

נטיות הפעלים

[עריכה]
נ־ו־ע עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל נָע נָע יָנוּעַ נוּעַ לָנוּעַ
נִפְעַל נִנּוֹעַ נִנּוֹעַ יִנּוֹעַ הִנּוֹעַ לְהִנּוֹעַ
הִפְעִיל הֵנִיעַ מֵנִיעַ יָנִיעַ הָנַע לְהָנִיעַ
הֻפְעַל הוּנַע מוּנָע יוּנַע -אין- -אין-
פִּעֵל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן-
פֻּעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְנוֹעַע מִתְנוֹעֵעַ יִתְנוֹעַע הִתְנוֹעֵעַ לְהִתְנוֹעֵעַ

הערה

[עריכה]
  • בזמן עבר, עתיד, ציווי ומקור - ע' הפועל שברגיל (כאשר ל' הפועל אינה גרונית) מנוקדת בצירי - כשהיא באה לפני הח"ע בסוף מילה אפשר לנקדה בפתח ואפשר לנקדה בצירי ואחריו פתח גנובה. למשל: שִׂמַּח, שִׂמֵּחַ; יְאָרַח, יְאָרֵחַ; לְהִמָּנַע, לְהִמָּנֵעַ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 58)[1]