מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | שמחה |
הגייה* | simkha |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | שׂ־מ־ח |
דרך תצורה | משקל קִטְלָה |
נטיות | ר׳ שְׂמָחוֹת; שִׂמְחַת־, ר׳ שִׂמְחוֹת־ |
- מצב נפשי טוב של מרץ וחיוניות. היא מתקשרת לשלמות ולסיפוק, הבאים כשהאדם חש שיש לו את כל שהוא מבקש.
- ”וַיַּעֲלוּ כָל-הָעָם, אַחֲרָיו, וְהָעָם מְחַלְּלִים בַּחֲלִלִים, וּשְׂמֵחִים שִׂמְחָה גְדוֹלָה; וַתִּבָּקַע הָאָרֶץ, בְּקוֹלָם“ (מלכים א׳ א, פסוק מ)
- "רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, הֱוֵי קַל לָרֹאשׁ וְנוֹחַ לַתִּשְׁחֹרֶת, וֶהֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם בְּשִׂמְחָה" (משנה אבות ג יב)
- חגיגה, התנהגות הנובעת מתחושת שמחה (1).
- ”לֵב חֲכָמִים בְּבֵית אֵבֶל; וְלֵב כְּסִילִים בְּבֵית שִׂמְחָה“ (קהלת ז, פסוק ד)
- ”אָמְרוּ, כָּל מִי שֶׁלֹּא רָאָה שִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה, לֹא רָאָה שִׂמְחָה מִיָּמָיו.“ (משנה, מסכת סוכה – פרק ה, משנה א)
- שם פרטי לזכר ולנקבה.
- "אִמָּא מְחַיֶּכֶת, קְצָת נְבוֹכָה, / זֶהוּ דּוֹדֵנוּ, הַדּוֹד שִׂמְחָה. / וַאֲנִי, כַּמּוּבָן, עַד הַגַּג מַבְּסוּט – / לְטַפֵּל בְּדָגִים זֶה עִנְיָן פָּשׁוּט!" (דּוֹדִי שִׂמְחָה אוֹהֵב חַיּוֹת, מאת ע' הלל)
- מן השורש ש־מ־ח, וראה שמח.
- شادی (תעתיק: שָׁאדִי)
- צ'כית: radost
- צרפתית: joie
- קוריאנית: 기쁨 (תעתיק: gippeum)
- 즐거움 (תעתיק: jeulgeoum)
 ערך בוויקיפדיה: שמחה |
השורש שׂמח |
שׂ־מ־ח |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
שָׂמַח |
שָׂמֵחַ |
יִשְׂמַח |
שְׂמַח |
לִשְׂמֹחַ |
נִפְעַל |
|
|
|
|
|
הִפְעִיל |
|
|
|
|
|
הֻפְעַל |
|
|
יֻגְדַּל |
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
שִׂמֵּחַ |
מְשַׂמֵּחַ |
יְשַׂמֵּחַ |
שַׂמֵּחַ |
לְשַׂמֵּחַ |
פֻּעַל |
שֻׂמַּח |
מְשֻׂמָּח |
יְשֻׂמַּח |
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
|
|
|
|
|
> |
|