כרכר
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
כִּרְכֵּר[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | כרכר |
| שורש וגזרה | כ־ר־כ־ר, גזרת המרובעים |
| בניין | פִּעֵל |
- רקד, קפץ והסתובב בתנועות ריקוד.
- ”וְדָוִד מְכַרְכֵּר בְּכָל עֹז לִפְנֵי יהוה.“ (שמואל ב׳ ו, פסוק יד)
מקור[עריכה]
- מקרא.
- המילה התנכית מגיעה מרובד קדום של השפה העברית ,כ-ר-ר ,שורש זה אינו בשימוש בעיברית המודרנית,משמעותו מקושרת עם תזזיתיות וקופצניות ,תנועת סיבוביות בשילוב קדימה ואחורה במעין טראנס.
- גם במשמעות חוגגים,מחוללים . ”וַיִּכְרֶכֵּרָה גְדוֹלָה, וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ, וַיְשַׁלְּחֵם, וַיֵּלְכוּ אֶל-אֲדֹנֵיהֶם; וְלֹא-יָסְפוּ עוֹד גְּדוּדֵי אֲרָם, לָבוֹא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל".“ (מלכים ב׳ ו, פסוק כג)
- בשפה אכדית תיבת "כרר" חולקת שדה סמנטי עם - מעגלי, סבובי , מלשון ככר.
- בכתובת כנענית מלוח גזר המתוארכת למאה ה-10 לפנה"ס תיבת "כרר" מייצגת את שמו של אחד מחודשי השנה הישרא-כנענים, קודם לגלות בבל.
- ראו בערבית - שורש ( ك/ ر/ ر ; כ.ר.ר) . משמעות המילה كر ; כָּרְ =לחזור חזרה. וגם - כרר تکرار - תכרר במשמעות =הישנות.
- קבוצת מפרשים קטנה באשכנז (צפון צרפת וגרמניה) ביררה את שורשה של המילה "כרכרה" בעקבות תרגום יונתן לנביאים ("ובתושבחן") היא פירשה - "ריקוד", והבעת שמחה בתנועות הגוף.
נגזרות[עריכה]
- כרית (מעוגלת)
תרגום[עריכה]
- אנגלית: dance
ראו גם[עריכה]
קשורים חצוניים[עריכה]
- כרר - כרכר מילון קליין.
כִּרְכָּר[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | כרכר |
| הגייה* | kirkar |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | כ־ר־כ־ר |
| דרך תצורה | משקל קִטָּל |
| נטיות | ר׳ כִּרְכָּרִים |
- עברית חדשה סביבון.
- ”מוֹרִי הֵבִיא כִּרְכָּר לִי / בֶּן-עוֹפֶרֶת יְצוּקָה – / יוֹדְעִים אַתֶּם לִכְבוֹד מִי? / לִכְבוֹד הַחֲנֻכָּה!“ (לִכְבוֹד הַחֲנֻכָּה, מאת חיים נחמן ביאליק בזֶמֶרֶשֶׁת)
גיזרון[עריכה]
- מחידושי חיים נחמן ביאליק. לא התקבל.
כַּרְכָּר[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | כרכר |
| הגייה* | karkar |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | כ־ר־כ־ר |
| דרך תצורה | משקל קַלְקַל |
| נטיות | ר׳ כַּרְכָּרִים |
- בוכיר; התקן מאורך, לרֹב עשוי עץ, קצותיו משופעים לכדי חוד מעוגל, ובו סליל חוטי הערב, ומשמש באריגה להעברת חוטי הערב בין חוטי השתי.
- ”זכוכית כדי לגרור בו ראש הכרכר“ (בבלי, מסכת שבת – דף פא, עמוד א). רש"י: עץ יש לאורגין וראשו חד.
- רק בלשון חז"ל מוט, מקל מחודד.
- משיניח את הכרכר (מוט שחובטים בו את הזיתים) (תלמוד ירושלמי, מסכת פאה, פרק ז, הלכה ב, גמרא).
מקור[עריכה]
- לשון חז"ל, מיוונית: kerkis) κερκις), בוכיר ומכאן גם מקל מחודד, מוט.
תרגום[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כרכר 1 |
כֻּרְכָּר[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | כורכר |
| הגייה* | kurkar |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | כ־ר־כ־ר |
| דרך תצורה | משקל קֻטָּל |
| נטיות | |
 |
|
| בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help. | |
- סלע משקע פריך ונקבובי הנפוץ בארץ לאורך חוף הים ובשפת החוף.
- ”הם ירדו לחוף שלא הכירו עדיין, מופרד על ידי סלעי כורכר מחוף הרחצה הרגיל, הוא נושם לפי תורת היוגה והיא משזפת את עורה.“ (ביקיני, מאת שולמית הראבן, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון[עריכה]
- מקור השם מערבית: كُرْكَار (כֻּרְכַּאר).
תרגום[עריכה]
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: כורכר |