קמט
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
קֶמֶט[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| הגייה* | kemet |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ק־מ־ט |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | ר׳ קְמָטִים |
- מקום קיווץ בחומר.
- בעמוד 99 יש קמט בראש הדף שנוצר מהקיפול שעשיתי.
- לקח לי הרבה זמן לגהץ את החולצה, היו בה הרבה קמטים.
- כפל עור טבעי או הנוצר בהזדקנות כשהעור אינו מתוח.
- ”אלו מקומות באדם שאינן מיטמאין בבהרת תוך העין תוך האזן תוך החטם תוך הפה הקמטין והקמטין שבצואר תחת הדד ובית השחי“ (משנה, מסכת נגעים – פרק ו, משנה ח)
- ”האודם שבשפה נדון כבית הסתרים והקמט שנפשט הרי הוא כעור הבשר לכל דבר“ (תוספתא, מסכת נגעים – פרק ב, הלכה יג)
- ”אחר שנתבלה הבשר ורבו הקמטין, נתעדן הבשר ונתפשטו הקמטין, וחזר היופי למקומו“ (בבלי, מסכת בבא מציעא – דף פז, עמוד א)
גיזרון[עריכה]
- לשון חז"ל השורש נדיר במקרא.
צירופים[עריכה]
נגזרות[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: wrinkle
 ערך בוויקיפדיה: קמטים |
קָמַט[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| שורש וגזרה | ק־מ־ט |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא[לא בשימוש](יש לשכתב פירוש זה):
גיזרון[עריכה]
- המילה מופיעה פעם אחת במקרא. משמעותה עניין זיקנה גיזרונה מפורש על פי מובאות נוספות בלשון חז"ל.
פרשנים מפרשים[עריכה]
סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
קִמֵּט[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | קימט |
| שורש וגזרה | ק־מ־ט |
| בניין | פִּעֵל |
- הפעיל לחץ על גוף וצמצם את מידתו.
- הוא לא ייחס חשיבות למכתב הנרגש, קמטו בבוז והשליך לפח.
גיזרון[עריכה]
- השורש נמצא פעמיים במקרא. נפוץ בלשון חז"ל. בלשון חז"ל מבטא קיווץ וגם חוזק-קשיות.
נגזרות[עריכה]
ניגודים[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: word
קֻמַּט[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | קומט |
| שורש וגזרה | ק־מ־ט |
| בניין | פֻּעַל |
- התקווץ קפלו ומעכו אותו שלא בסדר נכון.
- ניירות מקומטים ממלאים את פח האשפה השולחני.
גיזרון[עריכה]
המילה מופיעה פעם אחת במקרא משמעותה על פי פרשנות ”אשר קֻמְּטוּ ולא עת נהר יוצק יסדם“ (איוב כב, פסוק טז)
פרשנים מפרשים[עריכה]
רש"י ועוד:נכרתו מצודות: התקווצו.