לדלג לתוכן

חיל

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

חַיִל

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חיל
הגייה* khayil
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־י־ל א
דרך תצורה משקל קַיִל
נטיות חֵיל־; ר׳ חֲיָלִים או חֵילוֹת; ,חֵילֵי־
  1. לשון המקרא יכולת להילחם, יכולת להאבק (גם בהשאלה).
    • ”וַיָּקוּמוּ כָּל אִישׁ חַיִל וַיֵּלְכוּ כָל הַלַּיְלָה וַיִּקְחוּ אֶת גְּוִיַּת שָׁאוּל וְאֵת גְּוִיֹּת בָּנָיו מֵחוֹמַת בֵּית שָׁן.“ (שמואל א׳ לא, פסוק יב)
  2. לשון המקרא כישרון העשייה והיכולת להצליח.
  3. לשון המקרא הצלחה, רכוש, עֹושר וכבוד.
    • ”יִתֵּן אדני אֶת הָאִשָּׁה הַבָּאָה אֶל בֵּיתֶךָ כְּרָחֵל וּכְלֵאָה אֲשֶׁר בָּנוּ שְׁתֵּיהֶם אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל וַעֲשֵׂה חַיִל בְּאֶפְרָתָה וּקְרָא שֵׁם בְּבֵית לָחֶם.“ (רות ד, פסוק יא)
    • ”וְהָיָה חֵילָם לִמְשִׁסָּה וּבָתֵּיהֶם לִשְׁמָמָה.“ (צפניה א, פסוק יג)
  4. לשון המקרא צבא.
    • ”קוֹל רֶכֶב, קוֹל סוּס, קוֹל חַיִל גָּדוֹל.“ (מלכים ב׳ ז, פסוק ו)
    • ”וּבֶן הֲדַד מֶלֶךְ אֲרָם קָבַץ אֶת כָּל חֵילוֹ וּשְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם מֶלֶךְ אִתּוֹ וְסוּס וָרָכֶב וַיַּעַל וַיָּצַר עַל שֹׁמְרוֹן וַיִּלָּחֶם בָּהּ.“ (מלכים א׳ כ, פסוק א)
  5. עברית חדשה מסגרת אירגונית בצבא של יחידות בעלות ציוד דומה ודרך לחימה דומה.
    • חיל השריון מצויד בטנק המרכבה.

גיזרון

[עריכה]
  • המילה מופיעה בשפות שמיות נוספות בהוראת חוזק, יכולת; אוגריתית: 𐎈𐎍‏‏‏‏ (חל), ארמית: חֵיל, חֵילָא, ערבית: حَوْل‏‏‏‏ (חַאוּל).
  • (4) גם בארמית חיל בהוראת צבא.

צירופים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

חַיָּל

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חייל
הגייה* khayal
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־י־ל א
דרך תצורה משקל קַטָּל
נטיות ר׳ חַיָּלִים
חיילי צה"ל
  1. עברית חדשה אדם המשרת בצבא
  2. בהשאלה מן (1): רגלי, כלי במשחק השחמט שיש ממנו שמונה מכל צבע ותנועתו מוגבלת.

גיזרון

[עריכה]
  • מחידושי אליעזר בן־יהודה. מן חַיִל.

צירופים

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • ספרדית: soldado‏‏‏‏ (1), peón‏‏‏‏ (2)
  • אנגלית: soldier‏‏‏‏‏ (1), pawn‏‏‏‏‏ (2)
  • גרמנית: Soldat‏‏‏‏
  • הונגרית: katona‏‏‏‏
  • ערבית: جندي‏‏‏‏

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: חייל
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חיילים

סימוכין

[עריכה]

חִיֵּל

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה ח־י־ל א
בניין פִּעֵל
  1. לשון חז"ל אסף לוחמים לצבא וסיפק את הציוד הצבאי.
    • ”כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע אִיּוֹב הִתְחִיל מְגַיֵּס חֵילוֹתָיו לַמִּלְחָמָה, אָמַר כַּמָּה חֲיָלוֹת אֲנִי יָכוֹל לְחַיֵּל, כַּמָּה גְּיָסוֹת אֲנִי יָכוֹל לְגַיֵּס?“ (רות רבה, פרשה ב, סימן י)

גיזרון

[עריכה]
  • גזירת פועל מן חַיִל.

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]


השורש חיל א

השורש ח־י־ל א הוא שורש מגזרת נע"ו/י.

נטיות הפעלים

[עריכה]
ח־י־ל א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל חָל חָל יָחִיל חִיל לָחִיל
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל הֵחִיל מֵחִיל יָחִיל הָחֵל לְהָחִיל
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל חוֹלֵל מְחוֹלֵל יְחוֹלֵל חוֹלֵל לְחוֹלֵל
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

חִיל

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה* khil
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־י־ל א
דרך תצורה משקל קִיל
נטיות
  1. רעד, עוית כאב.
    • ”שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן; חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת.“ (שמות טו, פסוק יד)
    • ”שָׁמַעְנוּ אֶת-שָׁמְעוֹ רָפוּ יָדֵינוּ; צָרָה הֶחֱזִיקַתְנוּ חִיל כַּיּוֹלֵדָה.“ (ירמיהו ו, פסוק כד)

מקור

[עריכה]
  • מקרא.

תרגום

[עריכה]

צירופים

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

חֵיל גם חֵל

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חיל
הגייה* khel
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־ו־ל
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות ר׳ חֵילִים; חֵיל־, ר׳ חֵילֵי־
חֵל
  1. לשון המקרא חומה, קיר מגן המקיף את חומת המבצר.
  2. חֲפִיר– תעלה עמוקה, לעתים ממולאת במים הנחפרת ונתקנת סביב העיר, מלפני קו החומות, כדי להקשות ביותר את מפלתה בידי אויב.
    • ”הֲתֵיטְבִי מִנֹּא אָמוֹן הַיֹּשְׁבָה בַּיְאֹרִים מַיִם סָבִיב לָהּ, אֲשֶׁר חֵיל יָם מִיָּם חוֹמָתָהּ.“ (נחום ג, פסוק ח)
  3. מעקה לוחות סביב הסיפון הגלוי של אונייה.
    • "במקומות אחדים על הסיפון קיים חל פתוח ואפילו מתפרק אשר עשוי צינורות או מוטות עגולים, שביניהם מחוברות שרשרות. אולם בדרך כלל בנוי החל מלוחות דקים." (יעקב רוזנטל, שיעורים בבניין אניות, 1984)
    • "רוח פרצים קלה, מנופנפת מלפנים בכוח מהירותה של האונייה, עברה בלי הרף באפלולית הארוכה שבין החֵלים הגבוהים [...]. (ג'וזף קונרד, לורד ג'ים. מאנגלית: אמציה פורת, 2005)

גיזרון

[עריכה]
  1. יתכן שהמילה נגזרה מחול, לשון הקפה.
  2. בארמית גיא (דברים ג, פסוק כט) ”"“ (דברי הימים ב׳ כו, פסוק ט){{ ”"“ (דברי הימים א׳ ד, פסוק לט) -חֵילָתָא.
  3. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970.

מובאות נוספות

[עריכה]
  • "מעקה (bulwark) - חלק הדופן שמעל הספון." (הועדה להדרכה ימית שעל ידי המחלקה הימית של הסוכנות היהודית לא"י, ימאות מעשית, 1945)

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]