מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מלך
הגייה * me lekh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש מ־ל־ך
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות נ׳ מַלְכָּה, מַלְכַּת־; ר׳ מְלָכִים, מַלְכֵי־; נ"ר מְלָכוֹת, מַלְכוֹת־; מַלְכּוֹ
דוד המלך.
שליט עליון , יחיד , העוצר בכוח או מתוקף כבודו על חבל ארץ.
”בֹּא דַבֵּר אֶל־פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם; וִישַׁלַּח אֶת־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצוֹ.“ (שמות ו , פסוק יא )
”בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל; אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה.“ (שופטים יז , פסוק ו ) (גם שופטים כא , פסוק כה )
”וְגַם אֲשֶׁר לֹא־שָׁאַלְתָּ נָתַתִּי לָךְ, גַּם־עֹשֶׁר גַּם־כָּבוֹד; אֲשֶׁר לֹא־הָיָה כָמוֹךָ אִישׁ בַּמְּלָכִים , כָּל־יָמֶיךָ.“ (מלכים א׳ ג , פסוק יג )
”כִּי יהוה שֹׁפְטֵנוּ, יהוה מְחֹקְקֵנוּ; יהוה מַלְכֵּנוּ , הוּא יוֹשִׁיעֵנוּ.“ (ישעיהו לג , פסוק כב )
”שֶׁהִכָּה גּוֹיִם רַבִּים; וְהָרַג מְלָכִים עֲצוּמִים. לְסִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי, וּלְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן; וּלְכֹל מַמְלְכוֹת כְּנָעַן.“ (תהלים קלה , פסוקים י –יא )
”אִי־לָךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ נָעַר; וְשָׂרַיִךְ בַּבֹּקֶר יֹאכֵלוּ. אַשְׁרֵיךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ בֶּן־חוֹרִים, וְשָׂרַיִךְ בָּעֵת יֹאכֵלוּ; בִּגְבוּרָה, וְלֹא בַשְּׁתִי.“ (קהלת י , פסוקים טז –יז )
”מֶלֶךְ חָכָם עַל עַם גָּדוֹל, / שַׁלִּיט, מֶלֶךְ הָאֲרָצוֹת [...] מֶלֶךְ עָשִׁיר הָיָה, מֶלֶךְ / נָתַן זָהָב, נָתַן כֶּסֶף / לִבְנֵי אַרְצוֹ לְכֻלָּהַם / כָּאִלָּנוֹת וְכַשִּׁקְמָה“ (לברק כוכבים נופלים , מאת אלתר לוין , בפרויקט בן יהודה )
[עממי ] בהשאלה: מומחה בתחומו, בעל כישורים גבוהים ביותר.ָ
ויליאם שייקספיר נחשב למלך המחזאים בכל הזמנים.
אין לך סיכוי לנצח אותי, אני מלך בדוקים!
[סלנג ] כינוי או קריאה לגבר או לאישה אשר מכבדים את פועלם או את האופי שלהם.
”וּנְשָׂאתֶם אֵת סִכּוּת מַלְכְּכֶם , וְאֵת כִּיּוּן צַלְמֵיכֶם; כּוֹכַב אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם לָכֶם.“ (עמוס ה , פסוק כו )
המנהל כזה מלך ! שחרר את כולם מוקדם!
לשון ימי הביניים כלי במשחק השחמט , המונח בתחילת המשחק באמצע הלוח על המשבצת בצבע הנגדי. זהו הכלי החשוב ביותר במשחק, על־אף מוגבלותו הרבה.
”וְהַמֶּלֶךְ יְהִי נִתְפָּשׂ בְּשַׁחְתָּם / בְּלִי חֶמְלָה וְיִלָּכֵד בְּרִשְׁתָּם, וְאֵין מָנוֹס לְהִנָּצֵל וּמִפְלָט / וְאֵין מִבְרָח לְעִיר מִבְצָר וּמִקְלָט! וְעַל יַד צַר יְהִי נִשְׁפָּט וְנִשְׁמָט, / וְאֵין מַצִּיל – וְלַהֶרֶג יְהִי מָט.“ (שחוק האשקוקי , מאת אברהם אבן עזרא , בפרויקט בן יהודה )
בשירה
"אם אתה רוצה להיות מלך /אז בבקשה/אני מזמן הבנתי/שאני לא מלכה" (מלך , מאת דנה ברגר )
באכדית המילה הרגילה למלך היא (šarru(m, אך קיימות גם המילים (malku(m[ 1] ; פיניקית: 𐤌𐤋𐤊, milk; אוגריתית: mlk; ארמית: מַלְכָּא; ערבית: مَلِيك (מַלִיךּ) , مَلِك (מַלִךּ) .
צורת ההפסק [ 2] של המילה "מלך" זהה תמיד לצורת ההקשר , כלומר מֶלֶךְ. זאת על אף שכמילה שמקורה במשקל ההיסטורי *קַטְל, צורת ההפסק הצפויה שלה היא דווקא *מָלֶךְ בקמץ (השווּ לגֶּפֶן בהקשר, ובהפסק גָּפֶן). סטיב פסברג מעלה את ההשערה שתופעה זו נגרמה כתוצאה מתיקון של בעלי המסורה, עקב הדמיון בהגייה בין *מָלֶךְ לשם האל הכנעני מֹלֶךְ , שכן הגיית הקמץ במבטא הטברני (כתנועה אחורית מעוגלת) הייתה דומה למדי להגיית החולם.[ 3]
ערך בוויקיפדיה:
מלך תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
מלכים
↑ malku in: Associatioon Assyrophile de France, Akkadian Dictionary
↑ מה זה הפסק ? -
↑ שמואל (סטיב) פסברג, "מדוע אין מוצאים מָלֶךְ בהפסק במסורת טבריה למקרא?", לשוננו סד (תשס"ב), עמ' 207-219
שָׁלט, היה מֶלֶךְ, היה לְמֶלֶךְ.
”וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם; לִפְנֵי מְלָךְ ־מֶלֶךְ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.“ (בראשית לו , פסוק לא )
”הָלוֹךְ הָלְכוּ הָעֵצִים לִמְשֹׁחַ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ; וַיֹּאמְרוּ לַזַּיִת, מָלְכָה עָלֵינוּ.“ (שופטים ט , פסוק ח )
”בֶּן־שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה הָיָה בְמָלְכוֹ ; וּשְׁמֹנֶה שָׁנִים מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם.“ (מלכים ב׳ ח , פסוק יז )
”הֲתִמְלֹךְ , כִּי אַתָּה מְתַחֲרֶה בָאָרֶז; אָבִיךָ הֲלוֹא אָכַל וְשָׁתָה, וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה – אָז טוֹב לוֹ.“ (ירמיהו כב , פסוק טו )
”...וּמָלַךְ יהוה עֲלֵיהֶם בְּהַר צִיּוֹן מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָם“ (מיכה ד , פסוק ז )
”כִּי־מִבֵּית הָסוּרִים יָצָא לִמְלֹךְ ; כִּי גַּם בְּמַלְכוּתוֹ נוֹלַד רָשׁ.“ (קהלת ד , פסוק יד )
”וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ; הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד־כּוּשׁ, שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה.“ (אסתר א , פסוק א )
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מולך
הגייה * mo lekh
חלק דיבר שם פרטי
מין זכר
שורש מ־ל־ך
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות
מולך קוצני
אליל כנעני שהוקרבו לו קרבנות אדם – ילדים בעיקר. פולחנו היה נהוג ביהודה בגיא בן־הנום שבירושלים.
”וּמִזַּרְעֲךָ לֹא־תִתֵּן לְהַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ , וְלֹא תְחַלֵּל אֶת־שֵׁם אֱלֹהֶיךָ; אֲנִי יהוה.“ (ויקרא יח , פסוק כא )
”בעת הרעה ההיא סרר אפרים, בגד יהודה, אפרים הוציא להורג בניו, ויהודה נתן פרי בטנו, מחמדי נפשו, להעביר למולך “ (אשמת שמרון , מאת אברהם מאפו , בפרויקט בן יהודה )
בהשאלה: דבר או מטרה הנחשבים פסולים אשר למענם מוכנים לותר על עקרונות .
”למה להקריב למולך כוחות, שאינם נמצאים אצלנו בעודף כלל? רק במקצוע אחד, יחיד, מאמין זהבי, שכדאי לרכז בו את הכוחות, – זוהי הרפת!“ (בצל הקבוצה , מאת נחמה פוחצ'בסקי , בפרויקט בן יהודה )
יש המקריבים הכל למולך השלטון.
[זואולוגיה ] מין חרדון המכוסה קוצים בכל גופו, והוא אנדמי למדבריות אוסטרליה .
חרף היותה שם פרטי, המילה אינה מיודעת מטבעה, ותמיד תיודע באמצעים אחרים (למשל: ה"א הידיעה, סמיכות) בכל משמעויותיה.
ערך בוויקיפדיה:
מולך