משרה

מִשְׂרָה

לשון המקרא תפקיד חשוב. מינוי למעמד שלטוני.
- ”כִּי־יֶלֶד יֻלַּד־לָנוּ, בֵּן נִתַּן־לָנוּ; וַתְּהִי הַמִּשְׂרָה עַל־שִׁכְמוֹ [...] לְמַרְבֵּה הַמִּשְׂרָה וּלְשָׁלוֹם אֵין־קֵץ, עַל־כִּסֵּא דָוִד וְעַל־מַמְלַכְתּוֹ...“ (ישעיהו ט, פסוקים ה–ו)
- "וְהוּא אֶחָד, וְאֵין שֵׁנִי לְהַמְשִׁילוֹ וּלְהַחְבִּירָה / בְּלִי רֵאשִׁית, בְּלִי תַכְלִית, וְלוֹ הָעוֹז וְהַמִּשְׂרָה" (אדון עולם)
- ”כלומר, איך בוראים פועלים מחנוונים, תגרנים, סרסורים, נושאי משרות קטנות עם גדולות, בעלי מקצועות חופשיים וכדומה, במקום שיש אפשרות לעשות עסקים טובים "שאחרים" יהיו בהם הפועלים – ואז הלא תהיה אפשרות כזאת – ולחיות "ככל האדם"?“ (על המעשי והדמיוני, מאת א"ד גורדון, בפרויקט בן יהודה)
- אשתי עובדת במשרה חלקית, כי היא צריכה לחזור הביתה מוקדם, ואני במשרה מלאה של תשע שעות.

המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא, בצמד הפסוקים לעיל.^[1]
משורש שַׂר. במקרא יש מפרשים השררה של המוטלת עליו, ויש מפרשים השררה של מי שהטיל על שכמו את המשרה.

ערך בוויקיפדיה: משרה

לשון המקרא (יש לשכתב פירוש זה):
- ”מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה וְכָל-מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל.“ (במדבר ו, פסוק ג)
לשון חז"ל מים ששרו בהם פשתן וריחם רע.
- ”אֲבָל לֹא יִתְכַּסֶּה, לֹא בְמַיִם הָרָעִים וְלֹא בְמֵי הַמִּשְׁרָה, עַד שֶׁיַּטִּיל לְתוֹכָן מַיִם.“ (משנה, מסכת ברכות – פרק ג, משנה ה)
- ”מַכְנִיס אָדָם פֵּרוֹתָיו מִפְּנֵי הַגַּנָּבִים וְשׁוֹלֶה פִשְׁתָּנוֹ מִן הַמִּשְׁרָה בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תֹאבַד...“ (משנה, מסכת מועד קטן – פרק ב, משנה ג)
- ”מַרְחִיקִין אֶת הַמִשְׁרָה מִן הַיָרָק, וְאֶת הַכְּרִישִׁין מִן הַבְּצָלִים, וְאֶת הַחַרְדָּל מִן הַדְּבוֹרִים; רַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר בַּחַרְדָּל.“ (משנה, מסכת בבא בתרא – פרק ב, משנה י)