פרשז
מראה
פַּרְשֵׁז
[עריכה]ניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | פרשז |
שורש וגזרה | פ־ר־ש־ז |
בניין | פִּעֵל |
- לשון המקרא פָּרַשׂ.
- ”מְאַחֵז פְּנֵֽי כִסֵּה; פַּרְשֵׁז עָלָיו עֲנָנוֹ.“ (איוב כו, פסוק ט)
- ”במרום היכין כסא הדרו, פירשז עננו, ודוק נטה לאהל“ (סדרי עבודה ליוה"כ, מאת יוסי בן יוסי, באתר מאגרים)
- ”שני עמודיך משיח וכהן גדול במנעמי ירוזון / שררה מנהיגים ועצת שלום יפרשזון“ (שיר השירים לשביעי של פסח, מאת שמואל בר' הושענא, באתר מאגרים)
- ”פינת פתיגיל פרשז על פרקה“ (קדושתא לחנוכה, מאת יניי, באתר מאגרים)
גיזרון
[עריכה]- מילה יחידאית במקרא. חז"ל, כדרכם בביאור מילים קשות, ביארו ע"פ נוטריקון: ”אמר רבי נחום: מלמד שפירש שדי מזיו שכינתו ועננו עליו.“ (בבלי, מסכת שבת – דף פח, עמוד ב). אליעזר בן יהודה סבר שהמילה מורכבת משני שורשים: 'פרשׂ' ו'פרז'[1]. אמנם הדעה הרווחת כיום שיסוד המילה היא "פַּרְשֵׂשׂ" ("פרשׂ" בכפל לה"פ[2]), והעיצורים העתקו לעיצורים דומים כתוצאה מהִבָּדְלוּת.[3] יש שהוסיפו שהמעתק ל-ז' נעשה בכדי להשוות לצליל של התקבולת "מְאַחֵז".[4]
- יתכן שיש קשר לחתית: parašešš - לפזר, לפרוס.[5].
- הבנין של המילה אינו ברור: יש אומרים שהוא צורת המקור של בנין פיעל. ויש אומרים שהוא עבר קל של בנין פַּעְלֵל. ויש אומרים שהוא עבר קל של מרובעים (כמו הפועל שַׁאֲנָן).[6] בפועל, השתמשו בו בבנין פיעל.
מילים נרדפות
[עריכה]ראו גם
[עריכה]הערות שוליים
[עריכה]- ↑ אב"י, ההרכבה בשמות ובפעלים בשפה העברית.
- ↑ בדעת מקרא כתב שהכפל נועד לחזק את המשמעות להורות שפרשׂ מסך אטום שאי אפשר להציץ דרכו.
- ↑ גזניוס-קאוץ', דקדוק, §56 שורשים מרובעים. וכן נקטו בעקבותיהם: א' קליין, מילון; מ"צ קדרי, מילון עברי מקראי, עמ' 886; ע' חכם, דעת מקרא, איוב עמ' קצט הערה 15 (שאף כתב שבכמה כ"י מופיע "פרשׂז" בשׂי"ן שמאלית).
- ↑ ע' חכם, שם.
- ↑ The Hittite Dictionary, the oriental institute of Chicago university, volume p, page 140.
- ↑ ע' חכם, שם.