פרשז

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

פַּרְשֵׁז[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא פרשז
שורש וגזרה פ־ר־ש־ז
בניין פִּעֵל
  1. לשון המקרא פָּרַשׂ.

גיזרון[עריכה]

  • מילה יחידאית במקרא. חז"ל, כדרכם בביאור מילים קשות, ביארו ע"פ נוטריקון: ”אמר רבי נחום: מלמד שפירש שדי מזיו שכינתו ועננו עליו.“ (בבלי, מסכת שבתדף פח, עמוד ב). אליעזר בן יהודה סבר שהמילה מורכבת משני שורשים: 'פרשׂ' ו'פרז'[1]. אמנם הדעה הרווחת כיום שיסוד המילה היא "פַּרְשֵׂשׂ" ("פרשׂ" בכפל לה"פ[2]), והעיצורים העתקו לעיצורים דומים כתוצאה מהִבָּדְלוּת.[3] יש שהוסיפו שהמעתק ל-ז' נעשה בכדי להשוות לצליל של התקבולת "מְאַחֵז".[4]
  • יתכן שיש קשר לחתית: parašešš - לפזר, לפרוס.[5].
  • הבנין של המילה אינו ברור: יש אומרים שהוא צורת המקור של בנין פיעל. ויש אומרים שהוא עבר קל של בנין פַּעְלֵל. ויש אומרים שהוא עבר קל של מרובעים (כמו הפועל שַׁאֲנָן).[6] בפועל, השתמשו בו בבנין פיעל.

מילים נרדפות[עריכה]

ראו גם[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. אב"י, ההרכבה בשמות ובפעלים בשפה העברית.
  2. בדעת מקרא כתב שהכפל נועד לחזק את המשמעות להורות שפרשׂ מסך אטום שאי אפשר להציץ דרכו.
  3. גזניוס-קאוץ', דקדוק, §56 שורשים מרובעים. וכן נקטו בעקבותיהם: א' קליין, מילון; מ"צ קדרי, מילון עברי מקראי, עמ' 886; ע' חכם, דעת מקרא, איוב עמ' קצט הערה 15 (שאף כתב שבכמה כ"י מופיע "פרשׂז" בשׂי"ן שמאלית).
  4. ע' חכם, שם.
  5. The Hittite Dictionary, the oriental institute of Chicago university, volume p, page 140.
  6. ע' חכם, שם.