הטה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הִטָּה[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא היטה
שורש וגזרה נ־ט־י/ה, גזרת חפ"נ וגזרת נל"י/ה
בניין הפעיל


  1. הֵזִיז וְהִפְנָה לְצַד־.
    • "וְהָיָה הַנַּעֲרָה, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי-נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה..." (בראשית כד, פסוק יד)
    • עַל פָּרוֹ יָדוֹ הִטָּה./ עִוּוּיוֹ הִתְוַדָּה אֲשֶׁר חָטָא..." משולם בן קָלוֹנִימוּס, "אֲשׂוֹחח נפלאותֶיךָ צור עולמים"
  2. [דקדוק] שִׁנָּה צוּרָתוּ שֶׁל שֵׁם אוֹ שֶׁל פֹּעַל בַּמִּין, בַּזְּמַן, בְּכִנּוּי הַגּוּף אוֹ הַקִּנְיָן, בַּבִּנְיָן אוֹ בַּמִּסְפָּר.
    • "הַטֵּה את הפעלים הבאים בכל הצורות: שבר, תפר, רדף, מסר..." מתוך: "דקדוק עברי שיטתי", מהדורה שישית, עמ'25, יהושע בלאו
    • המורה לעברית הורתה לתלמידיה לְהַטּוֹת את השם "פַּטִּישׁ" בְּכל הכינויים הכבדים.
  3. לשון המקרא (־אֹזֶן) הִסְכִּית וְהִקְשִׁיב לְמוֹצָא פִּי־.
  4. לשון המקרא דָּן בְּעָרְמָה וּבְחֹסֶר צֶדֶק, עִוֵּת וְסִלֵּף מִשְׁפָּט.
    • "וְקָרַבְתִּי אֲלֵיכֶם לַמִּשְׁפָּט [...] וּבְעֹשְׁקֵי שְׂכַר-שָׂכִיר אַלְמָנָה וְיָתוֹם וּמַטֵּי-גֵר, וְלֹא יְרֵאוּנִי-אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת" (מלאכי ג, פסוק ה)
    • "לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט אֶבְיֹנְךָ בְּרִיבוֹ" (שמות כג, פסוק ו)
  5. יָשַׁב וְנִשְׁעַן אֲחוֹרַנִּית, נָטָה אָחוֹר.
  6. עָשָׂה שֶׁיִּהְיֶה כָּפוּף, כּוֹפֵף דָּבָר מַטָּה אוֹ מַעְלָה אוֹ הַצִּדָּה.
    • "וְהַמַּטִּים עֲקַלְקַלּוֹתָם- יוֹלִיכֵם יְהוָה, אֶת פֹּעֲלֵי הָאָוֶן..." (תהילים קכה, פסוק ה)
  7. לשון המקרא מָתַח וּפָרַשׂ (ובייחוד לשם הכשרת האוהל).

גיזרון[עריכה]

  • מקור הפועל מן המקרא, מקבילות דומות גם בארמית: נְטָא, וגם באכדית: nitu.

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

צירופים[עריכה]

ראו גם[עריכה]


השורש נטה

השורש נ־ט־ה הוא שורש מורכב השייך גם לגזרת חפ"נ וגם לגזרת נל"י/ה.

נטיות הפעלים[עריכה]

נ־ט־ה עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל נָטָה נוֹטֶה

(ב׳ פעוּל: נָטוּי)

יִטֶּה נְטֵה לִנְטוֹת
נִפְעַל נִטָּה נִטָּה יִנָּטֶה הִנָּטֶה לְהִנָּטוֹת
הִפְעִיל הִטָּה מַטֶּה יַטֶּה הַטֵּה לְהַטּוֹת
הֻפְעַל הֻטָּה מֻטֶּה יֻטֶּה -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְנַטָּה מִתְנַטֶּה יִתְנַטֶּה הִתְנַטֵּה לְהִתְנַטּוֹת

הערה[עריכה]

  • בעתיד שעם ו' ההיפוך ולעתים במקרא אף בעתיד רגיל בא פועל זה בצורה מקוצרת, כאשר אות השורש היחידה שנותרת היא טי"ת: וַיֵּט, תֵּט, וַנֵּט וכולי.

הֻטָּה[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא הוטה
שורש וגזרה נ־ט־י/ה, גזרת חפ"נ וגזרת נל"י/ה
בניין הֻפְעַל


  1. הִפְנוּהוּ, הֵזִיזוּ אוֹתוֹ לְצַד־ אוֹ עַל־.
  2. [דקדוק] שֻׁנְּתָה צוּרָתוּ שֶׁל שֵׁם אוֹ שֶׁל פֹּעַל בַּמִּין, בַּזְּמַן, בְּכִנּוּי הַגּוּף אוֹ הַקִּנְיָן, בַּבִּנְיָן אוֹ בַּמִּסְפָּר.
    • השורש אב"ה מֻטֶּה רק בבניין קל.
    • הפעלים בגזרת המרובעים מֻטִּים אך ורק בבניינים הכבדים.
  3. לֹא הָיָה זָקוּף בְּקוֹמָתוֹ, הָיָה כָּפוּף וְנָטוּי.

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

ראו גם[עריכה]


השורש נטה

השורש נ־ט־ה הוא שורש מורכב השייך גם לגזרת חפ"נ וגם לגזרת נל"י/ה.

נטיות הפעלים[עריכה]

נ־ט־ה עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל נָטָה נוֹטֶה

(ב׳ פעוּל: נָטוּי)

יִטֶּה נְטֵה לִנְטוֹת
נִפְעַל נִטָּה נִטָּה יִנָּטֶה הִנָּטֶה לְהִנָּטוֹת
הִפְעִיל הִטָּה מַטֶּה יַטֶּה הַטֵּה לְהַטּוֹת
הֻפְעַל הֻטָּה מֻטֶּה יֻטֶּה -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְנַטָּה מִתְנַטֶּה יִתְנַטֶּה הִתְנַטֵּה לְהִתְנַטּוֹת

הערה[עריכה]

  • בעתיד שעם ו' ההיפוך ולעתים במקרא אף בעתיד רגיל בא פועל זה בצורה מקוצרת, כאשר אות השורש היחידה שנותרת היא טי"ת: וַיֵּט, תֵּט, וַנֵּט וכולי.