הטה

הִטָּה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	היטה
שורש וגזרה	נ־ט־י/ה, גזרת חפ"נ וגזרת נל"י/ה
בניין	הִפְעִיל

היטה אניה על צדה

1. הֵזִיז וְהִפְנָה לְצַד־.

   • ”וְהָיָה הַנַּעֲרָה, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי-נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה...“ (בראשית כד, פסוק יד)
   • עַל פָּרוֹ יָדוֹ הִטָּה./ עִוּוּיוֹ הִתְוַדָּה אֲשֶׁר חָטָא..." משולם בן קָלוֹנִימוּס, "אֲשׂוֹחח נפלאותֶיךָ צור עולמים"

2. (דקדוק) שִׁנָּה צוּרָתוּ שֶׁל שֵׁם אוֹ שֶׁל פֹּעַל בַּמִּין, בַּזְּמַן, בְּכִנּוּי הַגּוּף אוֹ הַקִּנְיָן, בַּבִּנְיָן אוֹ בַּמִּסְפָּר.

   • "הַטֵּה את הפעלים הבאים בכל הצורות: שבר, תפר, רדף, מסר..." מתוך: "דקדוק עברי שיטתי", מהדורה שישית, עמ'25, יהושע בלאו
   • המורה לעברית הורתה לתלמידיה לְהַטּוֹת את השם "פַּטִּישׁ" בְּכל הכינויים הכבדים.

3. לשון המקרא דָּן בְּעָרְמָה וּבְחֹסֶר צֶדֶק, עִוֵּת וְסִלֵּף מִשְׁפָּט.

   • ”וְקָרַבְתִּי אֲלֵיכֶם לַמִּשְׁפָּט [...] וּבְעֹשְׁקֵי שְׂכַר-שָׂכִיר אַלְמָנָה וְיָתוֹם וּמַטֵּי-גֵר, וְלֹא יְרֵאוּנִי-אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת“ (מלאכי ג, פסוק ה)
   • ”לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט אֶבְיֹנְךָ בְּרִיבוֹ“ (שמות כג, פסוק ו)

4. יָשַׁב וְנִשְׁעַן אֲחוֹרַנִּית, הֵסֵב עַל צִדוֹ.

   • "אֲנִי הָיִיתִי בָא בַדֶּרֶךְ, וְהִטֵּיתִי לִקְרוֹת כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי, וְסִכַּנְתִּי בְעַצְמִי מִפְּנֵי הַלִּסְטִים." (משנה ברכות א ג)

5. עָשָׂה שֶׁיִּהְיֶה כָּפוּף, כּוֹפֵף דָּבָר מַטָּה אוֹ מַעְלָה אוֹ הַצִּדָּה.

   • ”וְהַמַּטִּים עֲקַלְקַלּוֹתָם- יוֹלִיכֵם יְהוָה, אֶת פֹּעֲלֵי הָאָוֶן...“ (תהילים קכה, פסוק ה)

6. לשון המקרא מָתַח וּפָרַשׂ (ובייחוד לשם הכשרת האוהל).

   • ”הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ, וִירִיעוֹת מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ יַטּוּ...“ (ישעיהו נד, פסוק ב)
   • ”וַיַּטּוּ לְאַבְשָׁלוֹם הָאֹהֶל...“ (שמואל ב׳ טז, פסוק כב)

7. (ימאות) הִטָּה אֳנִיָּה עַל צִּדָּה (א) נאמר על הרוח: הרכינה כלי שיט על צדו האחד תוך כדי הפלגה, לרוב בספינות ובסירות מפרשים; (ב) הרכין כלי שיט על צדו על ידי חלוקה לא שווה של המטען בבטן האונייה או של אנשים על סיפון סירה; (ג) בעידן המפרשים: העלה אונייה על החוף בשעת השפל והרכין אותה על צדה, כדי לנקות את צדה השני החשוף מ"זקן" או כדי לבצע בו תיקונים.

   • "[...] כעבור מספר שעות נקלעה לעין סערה שהיטתה את האונייה ב־30 מעלות." (Y-net, ‏6 במרץ 2019)

גיזרון

• מקור הפועל מן המקרא, מקבילות דומות גם בארמית: נְטָא, וגם באכדית: nitu.

 7. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970: "הַרוּחַ מַטָּה אֶת הָאֳנִיָּה" (the wind heels the ship).

צירופים

• הטה את לבו
• הטה לכף זכות
• הטה לכף חובה
• הטה שכם
• הטה אוזן

נגזרות

• הטיה

מילים נרדפות

• הִלִּיז (1)
• הפנה (1)
• הסב (1)
• הסיט (1)
• נשען (4)
• נסמך (4)
• עִקֵּם (5)
• כופף (5)

תרגומים

   היטה שם או פועל

אנגלית: decline‏, conjucate‏‏‏‏

   הרוח מטה את האניה

אנגלית: careen‏, heel‏‏‏‏

   היטה אניה על ידי העתקת משקל

אנגלית: list‏‏‏‏

   היטה אניה על צדה לשם תיקונים

איטלקית: carenare‏‏‏‏ אנגלית: careen‏‏‏‏ ספרדית: carenar‏‏‏‏ צרפתית: caréner‏‏‏‏

ראו גם

• התנטה
• נטה
• מַטֶּה
• הרכין

הֻטָּה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	הוטה
שורש וגזרה	נ־ט־י/ה, גזרת חפ"נ וגזרת נל"י/ה
בניין	הֻפְעַל

1. הִפְנוּהוּ, הֵזִיזוּ אוֹתוֹ לְצַד־ אוֹ עַל־.

   • "...והוא נתעוותו פניו, ועיניו נעשו דשנות ורצות וראשו הֻטָּה הַצִּדה וּשׂפתיו פטפטוּ..." אוּרי ניסן גְנֶסִין, "הצדה"
   • "כל השערים שהיו שם, היו להן שקופות- חוץ משער טדה, שהיו שם שתי אבנים מֻטּוֹת זו על גבי זו" (משנה, סדר קודשים, מסכת מידות , פרק ב')

2. [דקדוק] שֻׁנְּתָה צוּרָתוּ שֶׁל שֵׁם אוֹ שֶׁל פֹּעַל בַּמִּין, בַּזְּמַן, בְּכִנּוּי הַגּוּף אוֹ הַקִּנְיָן, בַּבִּנְיָן אוֹ בַּמִּסְפָּר.

   • השורש אב"ה מֻטֶּה רק בבניין קל.
   • הפעלים בגזרת המרובעים מֻטִּים אך ורק בבניינים הכבדים.

3. לֹא הָיָה זָקוּף בְּקוֹמָתוֹ, הָיָה כָּפוּף וְנָטוּי.

   • "קורה שעשאה גולל לקבר- בין עומדת בין מֻטָּה על צידה, אין טמא אלא כנגד הפתח" (משנה, סדר טהרה, מסכת אוהלות, פרק ט"ו)
   • "אינו מכה אותו לא עומד, ולא יושב, אלא מֻטֶּה..." (משנה, סדר נזיקין, מסכת מכות, פרק ג')

מילים נרדפות

• הֻפְנָה (1)
• הוסב (1)
• נִטָּה (2)
• נכפף (3)

ניגודים

• הזדקף (3)

ראו גם

• נָטָה