הטה
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הִטָּה[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | היטה |
| שורש וגזרה | נ־ט־י/ה, גזרת חפ"נ וגזרת נל"י/ה |
| בניין | הִפְעִיל |
- הֵזִיז וְהִפְנָה לְצַד־.
- ”וְהָיָה הַנַּעֲרָה, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי-נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה...“ (בראשית כד, פסוק יד)
- עַל פָּרוֹ יָדוֹ הִטָּה./ עִוּוּיוֹ הִתְוַדָּה אֲשֶׁר חָטָא..." משולם בן קָלוֹנִימוּס, "אֲשׂוֹחח נפלאותֶיךָ צור עולמים"
- [דקדוק] שִׁנָּה צוּרָתוּ שֶׁל שֵׁם אוֹ שֶׁל פֹּעַל בַּמִּין, בַּזְּמַן, בְּכִנּוּי הַגּוּף אוֹ הַקִּנְיָן, בַּבִּנְיָן אוֹ בַּמִּסְפָּר.
- "הַטֵּה את הפעלים הבאים בכל הצורות: שבר, תפר, רדף, מסר..." מתוך: "דקדוק עברי שיטתי", מהדורה שישית, עמ'25, יהושע בלאו
- המורה לעברית הורתה לתלמידיה לְהַטּוֹת את השם "פַּטִּישׁ" בְּכל הכינויים הכבדים.
- לשון המקרא (־אֹזֶן) הִסְכִּית וְהִקְשִׁיב לְמוֹצָא פִּי־.
- ”הַטֵּה יְהוָה אָזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח יְהוָה עֵינֶיךָ וּרְאֵה...“ (מלכים ב׳ יט, פסוק טז)
- ”הַטֵּה אֵלַי אָזְנְךָ- מְהֵרָה הַצִּילֵנִי...“ (תהילים לא, פסוק ג)
- ”כִּי הִטָּה אָזְנוֹ לִי; וּבְיָמַי אֶקְרָא“ (תהילים קטז, פסוק ב)
- לשון המקרא דָּן בְּעָרְמָה וּבְחֹסֶר צֶדֶק, עִוֵּת וְסִלֵּף מִשְׁפָּט.
- יָשַׁב וְנִשְׁעַן אֲחוֹרַנִּית, הֵסֵב עַל צִדוֹ.
- "אֲנִי הָיִיתִי בָא בַדֶּרֶךְ, וְהִטֵּיתִי לִקְרוֹת כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי, וְסִכַּנְתִּי בְעַצְמִי מִפְּנֵי הַלִּסְטִים." (משנה ברכות א ג)
- עָשָׂה שֶׁיִּהְיֶה כָּפוּף, כּוֹפֵף דָּבָר מַטָּה אוֹ מַעְלָה אוֹ הַצִּדָּה.
- ”וְהַמַּטִּים עֲקַלְקַלּוֹתָם- יוֹלִיכֵם יְהוָה, אֶת פֹּעֲלֵי הָאָוֶן...“ (תהילים קכה, פסוק ה)
- לשון המקרא מָתַח וּפָרַשׂ (ובייחוד לשם הכשרת האוהל).
- ”הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ, וִירִיעוֹת מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ יַטּוּ...“ (ישעיהו נד, פסוק ב)
- ”וַיַּטּוּ לְאַבְשָׁלוֹם הָאֹהֶל...“ (שמואל ב׳ טז, פסוק כב)
- (ימאות) (הִטָּה אֳנִיָּה עַל צִּדָּה) (א) נאמר על הרוח: הרכינה כלי שיט על צדו האחד תוך כדי הפלגה, לרוב בספינות ובסירות מפרשים; (ב) הרכין כלי שיט על צדו על ידי חלוקה לא שווה של המטען בבטן האניה או של אנשים על סיפון סירה; (ג) בעידן המפרשים: העלה אניה על החוף בשעת השפל והרכין אותה על צדה, כדי לנקות את צדה השני החשוף מ"זקן" או כדי לבצע בו תיקונים.
- "[...] כעבור מספר שעות נקלעה לעין סערה שהיטתה את האונייה ב־30 מעלות." (Y-net, 6 במרץ 2019)
גיזרון[עריכה]
- מקור הפועל מן המקרא, מקבילות דומות גם בארמית: נְטָא, וגם באכדית: nitu.
- 8. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970: "הַרוּחַ מַטָּה אֶת הָאֳנִיָּה" (the wind heels the ship).
צירופים[עריכה]
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
תרגומים[עריכה]
היטה אוזן
|
היטה אניה על ידי העתקת משקל
|
היטה אניה על צדה לשם תיקונים
ראו גם[עריכה]
| השורש נטה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
הֻטָּה[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | הוטה |
| שורש וגזרה | נ־ט־י/ה, גזרת חפ"נ וגזרת נל"י/ה |
| בניין | הֻפְעַל |
- הִפְנוּהוּ, הֵזִיזוּ אוֹתוֹ לְצַד־ אוֹ עַל־.
- "...והוא נתעוותו פניו, ועיניו נעשו דשנות ורצות וראשו הֻטָּה הַצִּדה וּשׂפתיו פטפטוּ..." אוּרי ניסן גְנֶסִין, "הצדה"
- "כל השערים שהיו שם, היו להן שקופות- חוץ משער טדה, שהיו שם שתי אבנים מֻטּוֹת זו על גבי זו" (משנה, סדר קודשים, מסכת מידות , פרק ב')
- [דקדוק] שֻׁנְּתָה צוּרָתוּ שֶׁל שֵׁם אוֹ שֶׁל פֹּעַל בַּמִּין, בַּזְּמַן, בְּכִנּוּי הַגּוּף אוֹ הַקִּנְיָן, בַּבִּנְיָן אוֹ בַּמִּסְפָּר.
- השורש אב"ה מֻטֶּה רק בבניין קל.
- הפעלים בגזרת המרובעים מֻטִּים אך ורק בבניינים הכבדים.
- לֹא הָיָה זָקוּף בְּקוֹמָתוֹ, הָיָה כָּפוּף וְנָטוּי.
- "קורה שעשאה גולל לקבר- בין עומדת בין מֻטָּה על צידה, אין טמא אלא כנגד הפתח" (משנה, סדר טהרה, מסכת אוהלות, פרק ט"ו)
- "אינו מכה אותו לא עומד, ולא יושב, אלא מֻטֶּה..." (משנה, סדר נזיקין, מסכת מכות, פרק ג')
מילים נרדפות[עריכה]
ניגודים[עריכה]
- הזדקף (3)
ראו גם[עריכה]
| השורש נטה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
