צואר

צַוָּאר[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	צוואר
הגייה^*	tzavar
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר ונקבה
שורש	צ־ו־ר
דרך תצורה	משקל קַטָּל
נטיות	ר׳ צַוָּארוֹת; צַוַּאר־, ר׳ צַוְּארֵי־; כ׳ צַוָּארוֹ, צַוַּארְכֶם, צַוָּארָיו, צַוְּארֵיהֶם

איבר בגוף בעל חיים בין הגולגולת לכתפיים; מחבר את הראש עם שאר חלקי הגוף.
- ”וַיִּפֹּל עַל-צַוְּארֵי בִנְיָמִן-אָחִיו וַיֵּבְךְ וּבִנְיָמִן בָּכָה עַל-צַוָּארָיו“ (בראשית מה, פסוק יד)
- ”הֲתִתֵּן לַסּוּס גְּבוּרָה הֲתַלְבִּישׁ צַוָּארוֹ רַעְמָה“ (איוב לט, פסוק יט)
בהשאלה: חלק מוארך דמוי צוואר בחפץ או גוף כלשהו.
עברית חדשה (ימאות) הפינה הקדמית העליונה של מפרש אורכי מרובע.
- "הַזָּוִיּוֹת נִקְרָאוֹת: הַקִּדְמִית הָעֶלְיוֹנָה – צַוָּאר (Throat) וְהָאֲחוֹרִית הָעֶלְיוֹנָה – קָדְקֹד (Peak), הַקִּדְמִית הַתַּחְתּוֹנָה – פֶּקֶם (Tack) וְהָאֲחוֹרִית הַתַּחְתּוֹנָה – קֶרֶן (Clew)."‏ (שמואל טנקוס, שיט מפרשים, 1945)

(1)במילון א-ב' של סוקולוף ועל קערות השבעה מאגיות בארמית מנדעית מופיעות התיבות: "בי-צורא", "בי-צוארא" בהוראת איזור הצוואר,צווארון .
(3)האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970.

איבר המחבר בין הראש לגוף

חלק ארוך בגוף כלשהו

פינה קדמית עליונה של מפרש אורכי

ערך בוויקיפדיה: צואר

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צוואר

מפרקים עיקריים

צוואר - מפרק לסתי רקתי - עצה וכסל - כתף - מרפק - שורש כף היד - אצבעות - מפרק הירך - ברך - קרסול - אצבעות הרגליים.