מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | בהמה |
הגייה* | behema |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | ב־ה־ם |
דרך תצורה | משקל קְטֵלָה |
נטיות | ר׳ בְּהֵמוֹת; בֶּהֱמַת־, ר׳ בַּהֲמוֹת־; כ׳ בְּהֶמְתִּי, בְּהֶמְתְּכֶם; בַּהֲמוֹתַי, בַּהֲמוֹתֵיכֶם |
בהמה
- לשון המקרא כלל החיות הולכות על ארבע.
- ”מֵהָעוֹף לְמִינֵהוּ וּמִן הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ מִכֹּל רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה לְמִינֵהוּ שְׁנַיִם מִכֹּל יָבֹאוּ אֵלֶיךָ לְהַחֲיוֹת.“ (בראשית ו, פסוק כ)
- לשון המקרא כלל החיות המבויתות הולכות על ארבע.
- ”בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם.“ (ויקרא יט, פסוק יט)
- רועה הצאן יצא לשדה עם בהמתו.
- לשון המקרא [כינוי גנאי] כינוי לאדם העוסק בקדושה בעודו שרוי בטומאתו.
- לשון המקרא, עברית חדשה [כינוי גנאי] גס-רוח,המוני, שהתנהגותו בוטה או קולנית באופן קיצוני .
- ”וְאָדָם בִּיקָר בַּל יָלִין נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ“ (תהלים מט, פסוק יג)
- ”אָדָם בִּיקָר וְלֹא יָבִין, נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ“ (תהלים מט, פסוק כא)
- יששכר אוכל בפה מלא וללא סכו"ם, ממש בהמה.
- על פי גזניוס פירוש השורש ב־ה־ם הוא חסם (כמו בערבית بهم); בהמה – חסומה, שפיה חסום במובן זה שאינה יכולה לדבר.
- מקביל לערבית بهيمة (בהימה), אוגריתית bhmt[1].𐎁𐎅𐎎𐎚
 ערך בוויקיפדיה: בהמה |
השורש בהם |
השורש ב־ה־ם הוא שורש מגזרת השלמים.
עברית חדשה גזור שם מן בהמה
ב |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
-אין- |
|
|
|
|
נִפְעַל |
-אין- |
|
|
|
|
הִפְעִיל |
-אין- |
|
|
|
|
הֻפְעַל |
-אין- |
|
|
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
-אין- |
|
|
|
|
פֻּעַל |
-אין- |
|
|
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
הִתְבַּהֵם |
מִתְבַּהֵם |
יִתְבַּהֵם |
הִתְבַּהֵם |
לְהִתְבַּהֵם |
|
|
- ↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 216