סב
(הופנה מהדף סבב)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
סַב[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | סב |
| שורש וגזרה | ס־ב־ב א, גזרת הכפולים |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- נָע בִּתְנוּעוֹת מַעְגָּלִיּוֹת.
- "סְבִיבוֹן – סֹב סֹב סֹב/ חֲנֻכָּה הוּא חַג טוֹב..." ("סְבִיבוֹן סֹב סֹב", לוין קיפניס)
- ”...וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם, וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי“ (בראשית לז, פסוק ז)
- ” הַדֶּלֶת תִּסּוֹב עַל צִירָהּ; וְעָצֵל עַל מִטָּתוֹ“ (משלי כו, פסוק יד)
- ”וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ, סֹב הִתְיַצֵּב כֹּה; וַיִּסֹּב, וַיַּעֲמֹד“ (שמואל ב׳ יח, פסוק ל)
- לשון המקרא הִקִּיף.
- לשון המקרא סָר, פָּנָה לְעֵבֶר-.
- ”וַיֵּלְכוּ כָל הָעָם אִישׁ לְבֵיתוֹ; וַיִּסֹּב דָּוִיד לְבָרֵךְ אֶת בֵּיתוֹ“ (דברי הימים א׳ טז, פסוק מג)
- ”וַיִּשְׁלַח רֹכֵב סוּס שֵׁנִי, וַיָּבֹא אֲלֵהֶם, וַיֹּאמֶר כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ שָׁלוֹם; וַיֹּאמֶר יֵהוּא מַה לְּךָ וּלְשָׁלוֹם, סֹב אֶל אַחֲרָי“ (מלכים ב׳ ט, פסוק יט)
- גָּרַם לְ-.
- ”וַיְהִי כִּרְאוֹת שָׂרֵי הָרֶכֶב אֶת-יְהוֹשָׁפָט, וְהֵמָּה אָמְרוּ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הוּא, וַיָּסֹבּוּ עָלָיו לְהִלָּחֵם...“ (דברי הימים ב׳ יח, פסוק לא)
- לשון המקרא חָשַׁב, הָגָה בְּמוֹחוֹ.
- לשון המקרא שׁוֹטֵט, הָלַךְ אָנֶה וָאָנָה.
- ”מְצָאֻנִי הַשֹּׁמְרִים הַסֹּבְבִים בָּעִיר, הִכּוּנִי פְצָעוּנִי...“ (שיר השירים ה, פסוק ז)
- ”שֵׁם הָאֶחָד פִּישׁוֹן-הוּא הַסֹּבֵב אֵת כָּל אֶרֶץ הַחֲוִילָה, אֲשֶׁר שָׁם הַזָּהָב“ (בראשית ב, פסוק יא)
- נִתְיַשֵּׁב לִסְעֹד בַּשֻּׁלְחָן.
- ”...וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל-יִשַׁי שִׁלְחָה וְקָחֶנּוּ, כִּי לֹא נָסֹב עַד-בֹּאוֹ פֹה“ (שמואל א׳ טז, פסוק יא)
גיזרון[עריכה]
- מן המקרא.
צירופים[עריכה]
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
|
תרגום[עריכה]
למשמעות (1):
|
| השורש סבב א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
ראו גם[עריכה]
סָב[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | סב |
| הגייה* | Sav |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | שׂ־ו־ב |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ סָבִים; סַב־, ר׳ סָבֵי־ |
- לשון חז"ל אֲבי האב או האֵם.
- "בשמאלי' מפליג בימיני' רב הונא אמר אהן דמר סב בריך סב בריך אין בו משום הפסק ברכה הב אחוונא לתורייא יש בו משום הפסק ברכה רב הונא אמר הדא שתיתא והדא מורתא שחיקתא אומר עליו שנ"ב רב הונא" (ירושלמי ברכות דף מד א)
- "עוֹמְדִים, צוֹחֲקִים מִלְּמַעְלָה-גַּם אָב, גַּם אֵם, גַּם סָב. רוֹמְזִים הֵם בָּעֵינַיִם וּמוֹחֲאִים בְּכַף" ("יוצאים אנחנו" / לוין קיפניס)
- לשון חז"ל אדם בא בימים.
- שורו הביטו! הסב הזה מגיע כבר לגיל 100.
- "אמר לו סב ומה דנפל לשבטך נפל לך?" (תלמוד ירושלמי, סדר זרעים, מסכת מעשר שני, דף לא', פרק ה')
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
למשמעות (1);
למשמעות (2);
ניגודים[עריכה]
למשמעות (2);
תרגום[עריכה]
- אנגלית: grandfather
- פרסית: پدر بزرگ
- בולגרית дядо
- יידיש: זײדע
- ספרדית: abuelo
