לדלג לתוכן

עמר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
(הופנה מהדף עומר)

עֹמֶר

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא עומר
הגייה* omer
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ע־מ־ר א
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות ר׳ עֳמָרִים; עֹמֶר־, ר׳ עָמְרֵי־
  1. לשון המקרא יחידת מידה של נפח. שווה לנפח של 43.2 ביצים ממוצעות. או עשירית האיפה.
    • ”לִקְטוּ מִמֶּנּוּ אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ עֹמֶר לַגֻּלְגֹּלֶת מִסְפַּר נַפְשֹׁתֵיכֶם אִישׁ לַאֲשֶׁר בְּאָהֳלוֹ תִּקָּחוּ.“ (שמות טז, פסוק טז)
    • וְהָעֹמֶר עֲשִׂרִית הָאֵיפָה הוּא.“ (שמות טז, פסוק לו)
  2. אגודת שיבולים לאחר קצירתן.
    • ”כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה“ (דברים כד, פסוק יט)
    • ”הרוח שפזרה את העמרים אומדים אותה כמה לקט היא ראויה לעשות ונותן לעניים“ (משנה, מסכת פאהפרק ה, משנה א)
  3. סוג של קרבן מנחה המובא לבית המקדש.
  4. לשון חז"ל תאריך בלוח השנה העברי. היום הששה עשר בחודש ניסן. יום הקרבת קרבן העומר.
  5. [עממי] תקופת זמן בין ששה עשר בניסן ועד חג השבועות. קיצור מספירת העומר
    • אני לא מצטלם בעומר כי אני נראה נורא עם הזקן.
  6. שם פרטי לזכר ולנקבה.

גיזרון

[עריכה]
  • נראה שמשמעות 2 היא היסוד למילה. ושורשה מעֲרֵמָה. אך יתכן שלהיפך. ב"אגרות בר כוכבא" דורש בר כוכבא מפקודיו - "די יעמרן וישלחן למחניא, פירוש: שיערמם (יבול של שיבולים) וישלח למחנה" . מופיע בתוספתא - ”רבי יהודה אומר העושה כל שדהו עומרין (ומעמר) בהן (כמעמר) לגדיש“ (תוספתא, מסכת פאהפרק ג, הלכה ה) [1] [2].
  • משמעות 3 מתייחסת למנחת הקרבן שהיתה כנראה כנפח עומר-שעורים (1). משמעות (4),(5) נגזרות מן 'שם הקרבן/מנחה'.

נגזרות

[עריכה]

צירופים

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • אנגלית: Omer‏‏‏‏

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: עומר (חקלאות)

הערות שוליים

[עריכה]
  1. משמעות 2 מופיעה תדיר בלשון חז"ל , ורק במקום אחד (שם) במקרא. המקובל רבי יעקב עדס הוכיח שעומר אינו במשמעות של 'מידה'. שכן אינו תואם את גדרי הדינים לחיוב העומר המדובר בפסוק זה (מצות שכחה)
  2. עפ"י החוקר יהושוע מ. גרינץ, שבטי הערבים הנודדים בסיני נוהגים לכנות: "ספל קטן לשתייה" ,בשם - "אֻעְמְר" . השוו أَغْمَار‎ 'אֲעְמר' - (غُمَر)[דרושה הבהרה] כלים לשתייה עבור אדם או בהמה

עִמֵּר

[עריכה]
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא עימר
שורש וגזרה ע־מ־ר א
בניין פִּעֵל
  1. אסף שיבלים לאגודה. הכין מצבור של תבואה.
    • ”שֶׁלֹּא מִלֵּא כַפּוֹ קוֹצֵר וְחִצְנוֹ מְעַמֵּר (תהלים קכט, פסוק ז)
    • ”החותך כריכות ועתיד לעמרן וכן אגודי השום ואגודות השום והבצלים אין להן שכחה המעמר מפני דליקה ומפני אמת המים אין להן שכחה מפני שעתיד לבחן“ (תוספתא, מסכת פאהפרק ג, הלכה ח).
    • ”כמה יגע אדם הראשון ולא טעם לוגמה אחת עד שזר' וחרש וקצר ועמר ודש וזרה וברר וטחן והרקיד ולש ואפה ואחר כך אכל“ (תוספתא, מסכת ברכותפרק ו, הלכה ב)
    • ”פעם אחת הלך רבי למקום אחד וראה מקום דחוק לתלמידים, ויצא לשדה ומצא שדה מלאה עומרים ועימר רבי כל השדה כולה“ (בבלי, מסכת שבתדף קכז, עמוד א)

גיזרון

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • אנגלית: word‏‏‏‏

הערות שוליים

[עריכה]

עֲמַר

[עריכה]
  1. לשון המקרא [ארמית] צמר
    • ”חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כָרְסָוָן רְמִיו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב לְבוּשֵׁהּ כִּתְלַג חִוָּר וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא כָּרְסְיֵהּ שְׁבִיבִין דִּי נוּר גַּלְגִּלּוֹהִי נוּר דָּלִק - צוֹפֶה הָיִיתִי עַד כִּי מוֹשָׁבִים הוּטְלוּ וְעַתִּיק יוֹמִין יוֹשֵׁב לְבוּשׁוֹ כְּׁשֶׁלֶג צָחוֹר וּשְׂעַר רֹאשׁוֹ כְּצֶמֶר נָקִי מוֹשָׁבוֹ זִיקוּקִים שֶׁל אֵשׁ וְגַלְגַלָיו אֵשׁ בּוֹעֵר (דניאל ז, פסוק ט)

גיזרון

[עריכה]