לדלג לתוכן

לקט

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

לֶקֶט

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא לקט
הגייה* leket
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ל־ק־ט
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר':לְקָטִים, נ"י: לֶקֶט־, נ"ר: לִקְטֵי־, כ': לִקְטִי, לִקְטָם, לְקָטֵינוּ, לִקְטֵיכֶם
  1. לשון המקרא שְׁאֵרִיּוֹת הַיְבוּל אַחֲרֵי קְצִירָתוֹ הַמֻּשְׁאָרוֹת לֶעָנִי שֶׁיְלַקְּטָן.
    • ”...וְלֶקֶט קְצִירְךָ, לֹא תְלַקֵּט“ (ויקרא יט, פסוק ט)
    • ”...לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ, וְלֶקֶט קְצִירְךָ, לֹא תְלַקֵּט. לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם...“ (ויקרא כג, פסוק כב)
  2. עברית חדשה מִקְבַּץ פְּרִיטִים שֶׁנֶּאְסְפוּ יַחַד.
    • לקט שיריו של המשורר אוחו לכדי חוברת אחת.

גיזרון

[עריכה]
  • מקור המילה מקראי (ראה עוד להלן).

ראו גם

[עריכה]

לָקַט

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא לקט
שורש וגזרה ל־ק־ט, גזרת השלמים
בניין פָּעַל (קַל)


  1. הֵבִיא פְּרִיטִים פְּזוּרִים לְמָקוֹם אֶחָד, אָסַף וְקִבֵּץ.
    • ”וַיֹּאמֶר בֹּעַז אֶל-רוּת הֲלוֹא שָׁמַעַתְּ בִּתִּי, אַל-תֵּלְכִי לִלְקֹט בְּשָׂדֶה אַחֵר...“ (רות ב, פסוק ח)
    • ”וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְאֶחָיו לִקְטוּ אֲבָנִים, וַיִּקְחוּ אֲבָנִים וַיַּעֲשׂוּ-גָל...“ (בראשית לא, פסוק מו)
    • ”וַיְהִי בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, לָקְטוּ לֶחֶם מִשְׁנֶה-שְׁנֵי הָעֹמֶר לָאֶחָד...“ (שמות טז, פסוק כב)
    • "...וזה פעמים רבות קרה, שאכל הדוב את הפרי מִסַּלִּים, אשר בידי הנערות, הַלּוֹקְטוֹת ביער..." מנדלי מוכר ספרים, "תולדות הטבע", פרק א'
  2. לשון המקרא תָּלַשׁ וְנָטַל, קָטַף.
    • ”דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ, לַעֲרֻגוֹת הַבֹּשֶׂם לִרְעוֹת בַּגַּנִּים, וְלִלְקֹט שׁוֹשַׁנִּים“ (שיר השירים ו, פסוק ב)
  3. לשון חז"ל תִּקֵּן קֶרַע בְּבֶגֶד בִּתְפִירָה אוֹ בִּכְלִיבָה אוֹ בִּטְלִיאָה.

גיזרון

[עריכה]
  • מן המקרא, קרוב להוראת השורש לק"ט השורש נק"ט (תפס, אחז), בהתחלף למ"ד בנו"ן, וכן באכדית: laqatu- גרף, אסף, ארמית: לְקַט, ערבית: لَقَطَ- ליקט, لَقْط (קרי: לַקְט)- לֶקֶט שיבולים.

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

לִקֵּט

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא ליקט
שורש וגזרה ל־ק־ט, גזרת השלמים
בניין פִּעֵל


  1. הֵבִיא פְּרִיטִים פְּזוּרִים לְמָקוֹם אֶחָד, אָסַף וְקִבֵּץ.
    • ”וְהָיָה כֶּאֱסֹף קָצִיר קָמָה, וּזְרֹעוֹ שִׁבֳּלִים יִקְצוֹר; וְהָיָה כִּמְלַקֵּט שִׁבֳּלִים בְּעֵמֶק רְפָאִים“ (ישעיהו יז, פסוק ה)
    • ”וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל, וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט...“ (ויקרא יט, פסוק י)
    • "...הוציאו מן הבשר את כל חלקי המזון אשר בו וַיְלַקְּטוּם בִּכְלִי..." ישראל פרנקל, "שומר הבריאות", עמ' 21
    • "פירות שנתפזרו- מְלַקֵּט אחד אחד..." (תוספתא, סדר מועד, מסכת שבת, פרק י"ז)
  2. קָטַף, תָּלַשׁ וּמָשַׁךְ מִן צֶמַח.
  3. לשון חז"ל אָחַז בְּיָדָיו, תָּפַס.

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

לֻקַּט

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא לוקט
שורש וגזרה ל־ק־ט, גזרת השלמים
בניין פֻּעַל


  1. נִקְבַּץ וְהוּבָא לְמָקוֹם אֶחָד, נֶאֱסַף.
    • ”...וְאַתֶּם תְּלֻקְּטוּ לְאַחַד אֶחָד, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל“ (ישעיהו כז, פסוק יב)
    • "...מכתבים מְלֻקָּטִים ממבחר ספרי הקודש..." רמא"ג, "קריית ספר", עמ' 3
  2. נִקְטַף, נִתְלַשׁ מִן צֶמַח (עָלֶה, פְּרִי, נִצָּן וכד').
    • "...ושושנים כְּלֻקְּטוּ מבין החוחים..." אלעזר הקליר, "קדושתא לפסח"

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]