לקט
מראה
לֶקֶט
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | לקט |
הגייה* | leket |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ל־ק־ט |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות | ר':לְקָטִים, נ"י: לֶקֶט־, נ"ר: לִקְטֵי־, כ': לִקְטִי, לִקְטָם, לְקָטֵינוּ, לִקְטֵיכֶם |
- לשון המקרא שְׁאֵרִיּוֹת הַיְבוּל אַחֲרֵי קְצִירָתוֹ הַמֻּשְׁאָרוֹת לֶעָנִי שֶׁיְלַקְּטָן.
- עברית חדשה מִקְבַּץ פְּרִיטִים שֶׁנֶּאְסְפוּ יַחַד.
- לקט שיריו של המשורר אוחו לכדי חוברת אחת.
גיזרון
[עריכה]- מקור המילה מקראי (ראה עוד להלן).
ראו גם
[עריכה]לָקַט
[עריכה]ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | לקט |
שורש וגזרה | ל־ק־ט, גזרת השלמים |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- הֵבִיא פְּרִיטִים פְּזוּרִים לְמָקוֹם אֶחָד, אָסַף וְקִבֵּץ.
- ”וַיֹּאמֶר בֹּעַז אֶל-רוּת הֲלוֹא שָׁמַעַתְּ בִּתִּי, אַל-תֵּלְכִי לִלְקֹט בְּשָׂדֶה אַחֵר...“ (רות ב, פסוק ח)
- ”וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְאֶחָיו לִקְטוּ אֲבָנִים, וַיִּקְחוּ אֲבָנִים וַיַּעֲשׂוּ-גָל...“ (בראשית לא, פסוק מו)
- ”וַיְהִי בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, לָקְטוּ לֶחֶם מִשְׁנֶה-שְׁנֵי הָעֹמֶר לָאֶחָד...“ (שמות טז, פסוק כב)
- "...וזה פעמים רבות קרה, שאכל הדוב את הפרי מִסַּלִּים, אשר בידי הנערות, הַלּוֹקְטוֹת ביער..." מנדלי מוכר ספרים, "תולדות הטבע", פרק א'
- לשון המקרא תָּלַשׁ וְנָטַל, קָטַף.
- ”דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ, לַעֲרֻגוֹת הַבֹּשֶׂם לִרְעוֹת בַּגַּנִּים, וְלִלְקֹט שׁוֹשַׁנִּים“ (שיר השירים ו, פסוק ב)
- לשון חז"ל תִּקֵּן קֶרַע בְּבֶגֶד בִּתְפִירָה אוֹ בִּכְלִיבָה אוֹ בִּטְלִיאָה.
- "...וכולן רשאין לשוללן ולמוללן וללוקטן ולעשותן כמין סולמות אבל לא לאחותן אמר רב חסדא" (תלמוד בבלי, סדר מועד, מסכת מועד קטן, דף כ"ו, א')
גיזרון
[עריכה]- מן המקרא, קרוב להוראת השורש לק"ט השורש נק"ט (תפס, אחז), בהתחלף למ"ד בנו"ן, וכן באכדית: laqatu- גרף, אסף, ארמית: לְקַט, ערבית: لَقَطَ- ליקט, لَقْط (קרי: לַקְט)- לֶקֶט שיבולים.
נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]ראו גם
[עריכה]לִקֵּט
[עריכה]ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | ליקט |
שורש וגזרה | ל־ק־ט, גזרת השלמים |
בניין | פִּעֵל |
- הֵבִיא פְּרִיטִים פְּזוּרִים לְמָקוֹם אֶחָד, אָסַף וְקִבֵּץ.
- ”וְהָיָה כֶּאֱסֹף קָצִיר קָמָה, וּזְרֹעוֹ שִׁבֳּלִים יִקְצוֹר; וְהָיָה כִּמְלַקֵּט שִׁבֳּלִים בְּעֵמֶק רְפָאִים“ (ישעיהו יז, פסוק ה)
- ”וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל, וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט...“ (ויקרא יט, פסוק י)
- "...הוציאו מן הבשר את כל חלקי המזון אשר בו וַיְלַקְּטוּם בִּכְלִי..." ישראל פרנקל, "שומר הבריאות", עמ' 21
- "פירות שנתפזרו- מְלַקֵּט אחד אחד..." (תוספתא, סדר מועד, מסכת שבת, פרק י"ז)
- קָטַף, תָּלַשׁ וּמָשַׁךְ מִן צֶמַח.
- "ליקט עשבים להאכיל לבהמתו..." (משנה תורה להרמב"ם, ספר זמנים, הלכות שבת, פרק ג')
- "כיצד מתעשרין לזרע ולירק? שאם ליקט הירק לאוכלו, מפריש תרומה ומעשרות ואחר כך אוכל" (משנה תורה להרמב"ם, ספר זרעים, הלכות תרומות, פרק ה')
- לשון חז"ל אָחַז בְּיָדָיו, תָּפַס.
- "כדור שלבנות [...] שהן מְלַקְּטוֹת בה וזורקות לכאן ולכאן. כך הם דברי חכמים. זה אומר טעמו וזה אומר טעמו" (במדבר רבה, פרשה י"ד, סימן ד')
נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]ראו גם
[עריכה]לֻקַּט
[עריכה]ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | לוקט |
שורש וגזרה | ל־ק־ט, גזרת השלמים |
בניין | פֻּעַל |
- נִקְבַּץ וְהוּבָא לְמָקוֹם אֶחָד, נֶאֱסַף.
- נִקְטַף, נִתְלַשׁ מִן צֶמַח (עָלֶה, פְּרִי, נִצָּן וכד').
- "...ושושנים כְּלֻקְּטוּ מבין החוחים..." אלעזר הקליר, "קדושתא לפסח"