מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
ספל
|
| הגייה* |
sefel
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
|
| דרך תצורה |
משקל קֵטֶל
|
| נטיות |
ר׳ סְפָלִים; סֵפֶל־, ר׳ סִפְלֵי־
|
- כלי קבול קטן לנוזלים. משמש לשתייה ובעל ידית.
- ”מַיִם שָׁאַל, חָלָב נָתָנָה; בְּסֵפֶל אַדִּירִים, הִקְרִיבָה חֶמְאָה“ (שופטים ה, פסוק כה)
- ”וַיְהִי-כֵן וַיַּשְׁכֵּם מִמָּחֳרָת וַיָּזַר אֶת-הַגִּזָּה וַיִּמֶץ טַל מִן-הַגִּזָּה מְלוֹא הַסֵּפֶל מָיִם“ (שופטים ו, פסוק לח)
- תה מנחה שותים מספל.
- המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא, בפסוקים לעיל.ובצורה חלופית, בספ' זכריה - ”הִנֵּ֣ה אָ֠נֹכִ֠י שָׂ֣ם אֶת־יְרֽוּשָׁלִַ֧ם סַף־רַ֛עַל“ (זכריה יב, פסוק ב) עפי כתובות שנתגלו באוגריתית "ספ תרמל" בהוראת ספל שן יקרה (שנהב) [1].
מילים נרדפות[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
- ↑ בעקבות לשון אוגרית. כז/כח. א (תשרי-ניסן תשכ"ג), 16 - page) מאת - צבי רין
