מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
בִּצָּה .
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ביצה
הגייה * be(y)tsa
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ב־י־ץ
דרך תצורה משקל קַטְלָה
נטיות ר׳ בֵּיצִות, בֵּיצֵי־
ביצת התרנגולת (2) מבנה סגלגל המיועד להכיל עובר , להגן עליו ולכלכל אותו בתקופת חייו הראשונה בסוגים רבים של דגים , זוחלים , דו חיים , חסרי חוליות, יונקי הביב וכל סוגי העופות .
”כִּי יִקָּרֵא קַן-צִפּוֹר לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶךְ בְּכָל-עֵץ אוֹ עַל-הָאָרֶץ אֶפְרֹחִים אוֹ בֵיצִים וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל-הָאֶפְרֹחִים אוֹ עַל-הַבֵּיצִים לֹא-תִקַּח הָאֵם עַל-הַבָּנִים“ (דברים כב , פסוק ו ) ”בֵּיצֵי צִפְעוֹנִי בִּקֵּעוּ וְקוּרֵי עַכָּבִישׁ יֶאֱרֹגוּ הָאֹכֵל מִבֵּיצֵיהֶם יָמוּת וְהַזּוּרֶה תִּבָּקַע אֶפְעֶה“ (ישעיהו נט , פסוק ה ) ”קֵן לַצִּפּוֹר בֵּין הָעֵצִים, / וּבַקֵּן לָהּ שָׁלֹשׁ בֵּיצִים / וּבְכָל-בֵּיצָה – הַס, פֶּן תָּעִיר – / יָשֵׁן לוֹ אֶפְרוֹחַ זָעִיר“ (קֵן לַצִּפּוֹר חיים נחמן ביאליק בזֶמֶרֶשֶׁת ) דו־חיים מטילים ביציהם העטופות בקריש חלקלק המגן עליהן ומאפשר להן לצוף על פני המים. ביצת עופות (במשמעות 1) שלא הפרתה והוטלה כחלק ממחזור הרביה . היא המכילה חלבון וחלמון ומשמשת למאכל בתרבויות רבות. (לרוב אלו של התרנגולת )
”עַל דָּבָר שֶׁאֵין גִּדּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל – עַל הַחֹמֶץ וְעַל הַנּוֹבְלוֹת וְעַל הַגּוֹבַאי אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל (עַל הֶחָלָב וְעַל הַגְּבִינָה וְעַל הַבֵּיצִים אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל).“ (משנה, מסכת ברכות – פרק ו, משנה ג ) ”בֵּיצָה שֶׁנִּתְבַּשְּׁלָה בְּתַבְלִין אֲסוּרִין, אֲפִלּוּ חֶלְמוֹן שֶׁלָּהּ, אָסוּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא בוֹלֵעַ.“ (משנה, מסכת תרומות – פרק י, משנה יב ) שַׁקְשׁוּקָה היא מאכל העשוי מביצה המבושלת ברוטב עגבניות, בצל ופלפלים. [עממי] אשך , בלוטת הזרע של הזכר.
”אֵיזֶהוּ פְּצוּעַ דַּכָּא, כֹּל שֶׁנִּפְצְעוּ הַבֵּיצִים שֶׁלּוֹ, וַאֲפִלּוּ אַחַת מֵהֶן.“ (משנה, מסכת יבמות – פרק ח, משנה ב ) ”אֵין לוֹ בֵיצִים , אוֹ אֵין לוֹ אֶלָּא בֵיצָה אַחַת, זֶהוּ מְרוֹחַ אָשֶׁךְ הָאָמוּר בַּתּוֹרָה; רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, כֹּל שֶׁנִּמְרְחוּ אֲשָׁכָיו.“ (משנה, מסכת בכורות – פרק ז, משנה ה ) (יהדות ) מסכת בסדר מועד, במשנה ובתלמוד , העוסקת בהלכות יום־טוב.המילה משותפת למספר לשונות שמיות:
מקבילה בערבית: بَيْضَة (בַּיְצָ'ה) במשמעות זו. שורש זה (ב־י־ץ) משמש בערבית גם בהוראת הצבע הלבן.
בארמית ביעה, ביעתא (בכותחא), יתכן ומדובר בנגזרת של המילה המנדעית בֵּשׁיוֹ beshyo במשמעות סדק, קרע, פצח . 4. המסכת נקראת ע"ש המילה הראשונה שבה: ”בֵּיצָה שֶׁנּוֹלְדָה בְּיוֹם טוֹב – בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, תֵּאָכֵל; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, לֹא תֵּאָכֵל.“ (משנה, מסכת ביצה – פרק א, משנה א ) בלוטת הזרע של הזכר (עממי)
קישורים חיצוניים [ עריכה ] תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
ביצים
ערך זה עוסק במבנה המיועד להכיל עובר אצל חלק מבעלי החיים. לערך העוסק בסביבה הטבעית; ראו בִּצָּה.
ערך בוויקיפדיה: דף פירושונים
ספר לימוד בוויקיספר: מתכוני ביצים
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ביצים