פזר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Filenew.png יש להוסיף לדף זה את הערך: פַּזָּר.

פִּזֵר (גם פִּזַר)[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא פיזר
שורש וגזרה פ־ז־ר
בניין פִּעֵל
  1. לשון המקרא הפיץ על פני שטח נרחב, חילק בנדיבות .
    • פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים, צִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד קַרְנוֹ תָּרוּם בְּכָבוֹד“ (תהלים קיב, פסוק ט)
    • ”וְנִשְׁפַּטְתִּי עִמָּם שָׁם עַל עַמִּי וְנַחֲלָתִי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר פִּזְּרוּ בַגּוֹיִם וְאֶת אַרְצִי חִלֵּקוּ“ (יואל ד, פסוק ב)
    • "הַנֹּתֵן שֶׁלֶג כַּצָּמֶר כְּפוֹר כָּאֵפֶר יְפַזֵּר" (קנז)
    • ”הָרוּחַ שֶׁפִּזְּרָה אֶת הָעֳמָרִים, אוֹמְדִים אוֹתָהּ כַּמָּה לֶקֶט הִיא רְאוּיָה לַעֲשׂוֹת“ (משנה, מסכת פאהפרק ה, משנה א)
    • עדשת הפנס פיזרה את האור בצורה שווה.


גיזרון[עריכה]

  • מן המקרא. השורש פ־ז־ר מקביל לשורש הארמי ב־ד־ר בארמית (ומשם בעברית התבדר, בידור). ערבית: فَجَرَ (פַגַ'רַ) - לפצל, לשבור לכמה חלקים.
  • יתכן שקשור לאכדית בהוראה מעין הפוכה: pazāru - להחביא, להבריח.

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

פֻּזַּר[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא פוזר
שורש וגזרה פ־ז־ר
בניין פֻּעַל
  1. לשון המקרא שפיזרו אותו.
    • ”יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ“ (אסתר ג, פסוק ח)
    • ”עֵצִים מִן הַשָּׂדֶה - מִן הַמְכֻנָּס, וּמִן הַקַּרְפֵּף - אֲפִלּוּ מִן הַמְפֻזָּר (משנה, מסכת ביצהפרק ד, משנה ב)

נגזרות[עריכה]

פָּזֵר[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא פזר
הגייה* pazer
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש פ־ז־ר
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות
טעמי המקרא
טעמי המקרא

קיסריים: סוף פסוק (סלוק), אתנחתא (אתנח)


מלכים: זקף קטן, זקף גדול, סגולתא (סגול), שלשלת, טרחא (טפחא)


משנים (שרים): רביע (רביעי), זרקא, פשטא, יתיב (משפל), תביר


שלישים (פקידים): פזר, קרני פרה, תלשא (תלישא גדולה), אזלא גרש (אזלא, גרש), שני גרשין (גרשיים)


משרתים: שופר הולך (מונח), שופר מהופך (מהפך), מאריך (מרכא), תרי טעמי (מרכא כפולה), דרגא, אזלא (קדמא), תילשא (תלישא קטנה), ירח (ירח בן יומו


טעמים לא מנוגנים: געיא (מתג), מקף, פסק (פסיק)

  1. פָּזֵ֡ר - אחד מטעמי המקרא המשמש כשליש בתוך תחומו של משנה.