פזר
מראה
יש להוסיף לדף זה את הערך: פַּזָּר.
פִּזֵר (גם פִּזַר)
[עריכה]| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | פיזר |
| שורש וגזרה | פ־ז־ר |
| בניין | פִּעֵל |
- לשון המקרא הפיץ על פני שטח נרחב, חילק בנדיבות .
- ”פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים, צִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד קַרְנוֹ תָּרוּם בְּכָבוֹד“ (תהלים קיב, פסוק ט)
- ”וְנִשְׁפַּטְתִּי עִמָּם שָׁם עַל עַמִּי וְנַחֲלָתִי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר פִּזְּרוּ בַגּוֹיִם וְאֶת אַרְצִי חִלֵּקוּ“ (יואל ד, פסוק ב)
- "הַנֹּתֵן שֶׁלֶג כַּצָּמֶר כְּפוֹר כָּאֵפֶר יְפַזֵּר" (קנז)
- ”הָרוּחַ שֶׁפִּזְּרָה אֶת הָעֳמָרִים, אוֹמְדִים אוֹתָהּ כַּמָּה לֶקֶט הִיא רְאוּיָה לַעֲשׂוֹת“ (משנה, מסכת פאה – פרק ה, משנה א)
- עדשת הפנס פיזרה את האור בצורה שווה.
גיזרון
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]ניגודים
[עריכה]נגזרות
[עריכה]פֻּזַּר
[עריכה]| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | פוזר |
| שורש וגזרה | פ־ז־ר |
| בניין | פֻּעַל |
- לשון המקרא שפיזרו אותו.
- ”יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ“ (אסתר ג, פסוק ח)
- ”עֵצִים מִן הַשָּׂדֶה - מִן הַמְכֻנָּס, וּמִן הַקַּרְפֵּף - אֲפִלּוּ מִן הַמְפֻזָּר“ (משנה, מסכת ביצה – פרק ד, משנה ב)
נגזרות
[עריכה]פָּזֵר
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | פזר |
| הגייה* | pazer |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | פ־ז־ר |
| דרך תצורה | משקל קָטֵל |
| נטיות | |

| טעמי המקרא |
|---|
|
קיסריים: סוף פסוק (סלוק), אתנחתא (אתנח) מלכים: זקף קטן, זקף גדול, סגולתא (סגול), שלשלת, טרחא (טפחא) משנים (שרים): רביע (רביעי), זרקא, פשטא, יתיב (משפל), תביר שלישים (פקידים): פזר, קרני פרה, תלשא (תלישא גדולה), אזלא גרש (אזלא, גרש), שני גרשין (גרשיים) משרתים: שופר הולך (מונח), שופר מהופך (מהפך), מאריך (מרכא), תרי טעמי (מרכא כפולה), דרגא, אזלא (קדמא), תילשא (תלישא קטנה), ירח (ירח בן יומו |