מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
כְּתובים
|
הגייה* |
ktuvim
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר רבוי
|
שורש |
כ־ת־ב
|
דרך תצורה |
ר' מן כתוב
|
נטיות |
|
- חומר כתוב, בעיקר כזה שחשב לתעודה מוסמכת.
- ”כָּל שֶׁהוּא בָּא מִשּׁוּם חֵטְא וּמִשּׁוּם אַשְׁמָה, יִלָּקַח בּוֹ עוֹלוֹת, הַבָּשָׂר לַשֵּׁם, וְהָעוֹרוֹת לַכֹּהֲנִים. נִמְצְאוּ שְׁנֵי כְּתוּבִים קַיָּמִים, אָשָׁם לַה', וְאָשָׁם לַכֹּהֲנִים.“ (משנה, מסכת שקלים – פרק ח, משנה ו)
- "וכל הספרים וכל המחברות / חפשו בין הכתובים ולא מצאו תשובה." (בשמלה אדומה, מאת רותי ספרוני)
- הקובץ השלישי והאחרון מבין ספרי המקרא, ובו מצויים ספרי חכמה, שירים וקינות ממינים שונים וגם דברי ימי העם וחזון לאחרית הימים.
- ”אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, חַס וְשָׁלוֹם, לֹא נֶחֱלַק אָדָם מִיִּשְׂרֵאֵל עַל שִׁיר הַשִּׁירִים שֶׁלֹּא תְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם, שֶׁאֵין כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ כְּדַאי כְּיוֹם שֶׁנִּתַּן בּוֹ שִׁיר הַשִּׁירִים לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּל הַכְּתוּבִים קֹדֶשׁ, וְשִׁיר הַשִּׁירִים קֹדֶשׁ קָדָשִׁים.“ (משנה, מסכת ידיים – פרק ג, משנה ה)
- השם לקובץ שבמקרא נקרא מכיוון שהיה אחרון וללא תימה סדורה, המשמעות המובעת משם זה היא: "שונות" או "יתר הספרים".
השורש כתב
|
השורש כ־ת־ב הוא שורש מגזרת השלמים.
כ־ת־ב
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
כָּתַב
|
כּוֹתֵב
(ב׳ פעוּל: כָּתוּב)
|
יִכְתֹּב
|
כְּתֹב
|
לִכְתֹּב
|
נִפְעַל
|
נִכְתַּב
|
נִכְתָּב
|
יִכָּתֵב
|
הִכָּתֵב
|
לְהִכָּתֵב
|
הִפְעִיל
|
הִכְתִּיב
|
מַכְתִּיב
|
יַכְתִּיב
|
הַכְתֵּב
|
לְהַכְתִּיב
|
הֻפְעַל
|
הֻכְתַּב
|
מֻכְתָּב
|
יֻכְתַּב
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
כִּתֵּב
|
מְכַתֵּב
|
יְכַתֵּב
|
כַּתֵּב
|
לְכַתֵּב
|
פֻּעַל
|
כֻּתַּב
|
מְכֻתָּב
|
יְכֻתַּב
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְכַּתֵּב
|
מִתְכַּתֵּב
|
יִתְכַּתֵּב
|
הִתְכַּתֵּב
|
לְהִתְכַּתֵּב
|
| |
|