תעודה

תְּעוּדָה[עריכה]

מסמך, אישור או אסמכתא הניתן על ידי רשות כלשהי.
- תעודת בגרות היא תעודה מטעם משרד החינוך של ישראל המעידה על הצלחה בבחינות הבגרות.
עדות כתובה, על מאורע היסטורי, אדם או תקופה היסטורית.
- ”לְתוֹרָה וְלִתְעוּדָה אִם-לֹא יֹאמְרוּ כַּדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אֵין-לוֹ שָׁחַר.“ (ישעיהו ח, פסוק כ)
- ”וְזֹאת לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל עַל-הַגְּאוּלָּה וְעַל-הַתְּמוּרָה לְקַיֵּם כָּל-דָּבָר שָׁלַף אִישׁ נַעֲלוֹ וְנָתַן לְרֵעֵהוּ וְזֹאת הַתְּעוּדָה בְּיִשְׂרָאֵל.“ (רות ד, פסוק ז)
- עד נוסח הוא תעודה שיש בה עדות או ראיה על הנוסח המקורי של יצירה.
- בימי מלחמת העולם השנייה הביא השבועון אוגוניוק כתבות מצולמות מכל החזיתות, וגיליונותיו מאותה תקופה מהווים תעודה היסטורית על מהלך המלחמה.

ערך בוויקיפדיה: תעודה

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תעודות