תעודה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תְּעוּדָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא תעודה
הגייה* teuda
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ע־ו־ד
דרך תצורה משקל תַּקְטוּלָה
נטיות תְּעוּדַת־; ר׳ תְּעוּדוֹת
  1. מסמך, אישור או אסמכתא הניתן על ידי רשות כלשהי.
    • תעודת בגרות היא תעודה מטעם משרד החינוך של ישראל המעידה על הצלחה בבחינות הבגרות.
  2. עדות כתובה, על מאורע היסטורי, אדם או תקופה היסטורית.
    • ”לְתוֹרָה וְלִתְעוּדָה אִם-לֹא יֹאמְרוּ כַּדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אֵין-לוֹ שָׁחַר.“ (ישעיהו ח, פסוק כ)
    • ”וְזֹאת לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל עַל-הַגְּאוּלָּה וְעַל-הַתְּמוּרָה לְקַיֵּם כָּל-דָּבָר שָׁלַף אִישׁ נַעֲלוֹ וְנָתַן לְרֵעֵהוּ וְזֹאת הַתְּעוּדָה בְּיִשְׂרָאֵל.“ (רות ד, פסוק ז)
    • עד נוסח הוא תעודה שיש בה עדות או ראיה על הנוסח המקורי של יצירה.
    • בימי מלחמת העולם השנייה הביא השבועון אוגוניוק כתבות מצולמות מכל החזיתות, וגיליונותיו מאותה תקופה מהווים תעודה היסטורית על מהלך המלחמה.

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: תעודה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תעודות