כתב יד

כְּתָב יָד

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	כתב יד
הגייה^*	ktav yad
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה	צירוף
נטיות	ר׳ כִּתְבֵי־יָד או כְּתָבֵי־יָד

לשון חז"ל צורת כתיבה רהוטה האופיינית לאדם.
- ”וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵינָן צְרִיכִין לְצָרֵף עִמָּהֶם אַחֵר, אֶלָּא נֶאֱמָן אָדָם לוֹמַר זֶה כְתָב־יָדִי.“ (משנה, מסכת כתובות – פרק ב, משנה ד)
- ”אַף הוּא הֵעִיד עַל כְּפָר שֶׁהָיָה בְצַד יְרוּשָׁלַיִם, וְהָיָה בוֹ זָקֵן אֶחָד וְהָיָה מַלְוֶה לְכָל בְּנֵי הַכְּפָר וְכוֹתֵב בִּכְתָב־יָדוֹ וַאֲחֵרִים חוֹתְמִים, וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים וְהִתִּירוּ.“ (משנה, מסכת עדיות – פרק ב, משנה ג)
עברית חדשה עותק מקורי של טקסט שנועד להפצה.
- ”הונורא באלזאק, הסופר הצרפתי הדגול, הביא פעם כתב־יד של רומן למו"ל בפאריס.“ ("דבר", 3 בנובמבר 1950, באתר עיתונות יהודית היסטורית)