גרס

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

גָּרַס[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא גרס
שורש וגזרה ג־ר־ס
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא פרר, שבר לחתיכות קטנות.
  2. לשון חז"ל שינן, חזר על לימודו פעמים רבות.
    • ”אזל יתיב אחורי עיליתיה דרשב"ג, פשט, גרס ותנא, גרס ותנא. אמר: מאי דקמא? דלמא חס ושלום איכא בי מדרשא מידי, יהב דעתיה וגרסהּ.“ (בבלי, מסכת הוריותדף יג, עמוד ב)
  3. לשון חז"ל קרא בפיו מבלי לנסות להבין את התוכן.
    • ”ואמר רבא: לעולם ליגריס איניש, ואף על גב דמשכח ואף על גב דלא ידע מאי קאמר.“ (בבלי, מסכת עבודה זרהדף יט, עמוד א)
    • הוא יהודי פשוט, אוהב לשבת בין מנחה לערבית ולגרוס זוהר.
  4. החזיק בשיטה מסוימת בדבר הנוסח הנכון, סבר כי יש לכתוב כך.
    • רש"י לא גרס את המשפט הזה, וסבר שיש להשמיטו.

גיזרון[עריכה]

  • מילה יחידאית במקרא. השורש מופיע במקרא פעם נוספת בבנין הפעיל: וַיַגְרֵס בֶּחָצָץ שִׁנַּי“ (איכה ג, פסוק טז).
  • מקביל לשורש המקראי ג־ר־שֹ (ראו גֶּרֶשֹ ובגיזרון). יש לציין שבמגילות קומראן (11Q1) מופיע בתהלים בפסוק הנ"ל "גרשֹה".
  • מקביל לארמית: גרס בשני המשמעויות (1-2). סורית ܓܵܪܹܣ (גָּרִס) - למחוץ, לטחון. ערבית: جَرَش (גַ'רַשׁ) - לטחון.

פרשנים מפרשים[עריכה]

המפרשים הקבילו לביטוי "גֶּרֶשֹ כרמל" (ויקרא ב,יד), אמנם נחלקו בהוראתו: לדעת רוב המפרשים (רש"י, רד"ק, המאירי) הוראת המילה היא "לשבור לחתיכות קטנות", וכן הבינו חז"ל (עבודה זרה יט ע"א). ולפי זה מתפרש הפסוק בתהלים: נשברה נפשי מרוב עמל לדעת את משפטיך שהיא מתאוה אליהם. מלבי"ם פירש שהכוונה 'קלוף', ועפ"ז פירש בתהלים: "בקשה שיסיר ה' מעל נפשו את קליפתה החיצונה, שהוא החומר הסוכך עליה". וראב"ע פירש בהוראת 'קלוי', ועפ"ז פירש בתהלים: "נצרבה ונשרפה לעשות משפטיך בחַיָבים".

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית:(1) ground‏‏‏‏