פרר
פֵּרֵר גם פּוֹרֵר
[עריכה]| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| שורש וגזרה | פ־ר־ר |
| בניין | פִּעֵל |
- לשון המקרא שבר או חתך לחתיכות קטנות מאוד.
- ”אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעׇזְּךָ יָם שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם.“ (תהלים עד, פסוק יג)
- ”אף מפרר וזורה לרוח“ (משנה, מסכת פסחים – פרק ב, משנה א)
- שב ואכול מעל השולחן אתה מסתובב ומפורר בכל הבית