מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי – פועל |
| כתיב מלא | פורר |
| שורש וגזרה | פ־ר־ר |
| בניין | פִּעֵל |
- לשון המקרא שבר או חתך לחתיכות קטנות מאוד.
- ”אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעׇזְּךָ יָם; שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם.“ (תהלים עד, פסוק יג)
- ”וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אַף מְפָרֵר וְזוֹרֶה לָרוּחַ אוֹ מַטִּיל לַיָּם.“ (משנה, מסכת פסחים – פרק ב, משנה א)
- שב ואכול מעל השולחן אתה מסתובב ומפורר בכל הבית
| השורש פרר |
| ניתוח דקדוקי לשורש |
| משמעות עיקרית | שבירה לחתיכות קטנות מאד |
| גזרה | גזרת הכפולים |
| הופיע לראשונה בלשון | המקרא |
השורש פ־ר־ר הוא שורש מגזרת הכפולים.
| פ־ר־ר |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| נִפְעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| הִפְעִיל |
הֵפֵר |
מֵפֵר |
יָפֵר |
הָפֵר |
לְהָפֵר |
| הֻפְעַל |
הוּפַר |
מוּפָר |
יוּפַר |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
פּוֹרֵר |
מְפוֹרֵר |
יְפוֹרֵר |
פוֹרֵר |
לְפוֹרֵר |
| פֻּעַל |
פּוֹרַר |
מְפוֹרָר |
יְפוֹרַר |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
הִתְפּוֹרֵר |
מִתְפּוֹרֵר |
יִתְפּוֹרֵר |
הִתְפּוֹרֵר |
לְהִתְפּוֹרֵר |
|
|