מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
שחק
הגייה *
sha khak
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
שׁ־ח־ק
דרך תצורה
משקל קֶטֶל
נטיות
ר׳ שְׁחָקִים
[פיוטי] (בעיקר בריבוי) כינוי לשמיים או לעננים בשמיים.
”אֵין כָּאֵל, יְשֻׁרוּן: רֹכֵב שָׁמַיִם בְּעֶזְרֶךָ, וּבְגַאֲוָתוֹ שְׁחָקִים “ (דברים לג , פסוק כו )
”א"ר יהודה שני רקיעים הן... ריש לקיש אמר שבעה ואלו הן וילון רקיע שחקים זבול מעון מכון ערבות“ (בבלי, מסכת חגיגה – דף יב, עמוד ב )
"שַׁחַק וְכָל הֲמוֹן זְבוּל, לָאֵל מְסִלּוֹתָם יְרֻמוּן" ("שחק וכל", ר' שלמה אבן גבירול)
אבקה שנוצרה משחיקה של דבר־מה.
”הֵן גּוֹיִם כְּמַר מִדְּלִי וּכְשַׁחַק מֹאזְנַיִם נֶחְשָׁבוּ הֵן אִיִּים כַּדַּק יִטּוֹל“ (ישעיהו מ , פסוק טו )
מילה מקראית. חז"ל קשרו לפועל שָׁחַק בדרך האגדה "ששם שוחקים מן לצדיקים"
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא
שיחק
שורש וגזרה
שׂ־ח־ק
בניין
פִּעֵל
עסק במשחק - פעולה מהנה, לעתים תחרותית, בעלת חוקים מוגדרים.
”לֹא־יָשַׁבְתִּי בְסוֹד־מְשַׂחֲקִים , וָאֶעְלֹז מִפְּנֵי יָדְךָ; בָּדָד יָשַׁבְתִּי, כִּי־זַעַם מִלֵּאתָנִי.“ (ירמיהו טו , פסוק יז )
”וּרְחֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ; יְלָדִים וִילָדוֹת מְשַׂחֲקִים בִּרְחֹבֹתֶיהָ.“ (זכריה ח , פסוק ה )
”שָׁם אֳנִיּוֹת יְהַלֵּכוּן; לִוְיָתָן זֶה־יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק ־בּוֹ.“ (תהלים קד , פסוק כו )
”וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן, וָאֶהְיֶה שַׁעֲשֻׁעִים; יוֹם יוֹם מְשַׂחֶקֶת לְפָנָיו, בְּכָל־עֵת.“ (משלי ח , פסוק ל )
”טור שמעון הוה מפיק תלת מאוון דגרבין דמרקיע לקייטא כל ערובות שובא. ולמה חרב יש אומר מפני הזנות וי"א שהיו משחקין בכדור“ (ירושלמי, מסכת תענית – דף כד, עמוד ב )
לשון המקרא [לא בשימוש] השתעשע בריקוד או בנגינה .
”וְדָוִד וְכָל־בֵּית יִשְׂרָאֵל מְשַׂחֲקִים לִפְנֵי יְהוָה בְּכֹל עֲצֵי בְרוֹשִׁים וּבְכִנֹּרוֹת וּבִנְבָלִים וּבְתֻפִּים וּבִמְנַעַנְעִים וּבְצֶלְצֶלִים.“ (שמואל ב׳ ו , פסוק ה )
התנהג כאחר במכוון, במסגרת של מופע כלשהו.
יהודה שיחק בהצגה "המשרת" בתפקיד הראשי.
צורה חלופית של הפועל צחק , כאשר האחרון מופיע בספרי התורה בלבד. הפסוק הבא מדגים את החילוף:
”וַיְהִי כְּטוֹב לִבָּם וַיֹּאמְרוּ קִרְאוּ לְשִׁמְשׁוֹן וִישַׂחֶק -לָנוּ וַיִּקְרְאוּ לְשִׁמְשׁוֹן מִבֵּית הָאֲסוּרִים וַיְצַחֵק לִפְנֵיהֶם...“ (שופטים טז , פסוק כה )
שיחוק
שֻׂחַק (צורת הסביל)
בשפות רבות משמש אותו הפועל הן במשמעות (1) לעיל של משחק והן במשמעות (2) לעיל של נגינה. לדוגמה: play באנגלית, играть ברוסית, ועוד.
ריסק לאבקה.
”וְשָׁחַקְתָּ מִמֶּנָּה הָדֵק וְנָתַתָּה מִמֶּנָּה לִפְנֵי הָעֵדֻת בְּאֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה קֹדֶשׁ קָדָשִׁים תִּהְיֶה לָכֶם“ (שמות ל , פסוק לו )
פגם מעט בפני השטח של חפץ בתהליך ממושך.
בהשאלה: עייף את רוחו של מישהו בתהליך ממושך.
שעות של ויכוחים עם חברו שחקו את ראובן.
צחק, שמח.
”יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק ; אֲדֹנָי יִלְעַג-לָמוֹ.“ (תהלים ב , פסוק ד )
”עֹז-וְהָדָר לְבוּשָׁהּ; וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן.“ (משלי לא , פסוק כה )
”וְעַתָּה שָׂחֲקוּ עָלַי צְעִירִים מִמֶּנִּי לְיָמִים אֲשֶׁר-מָאַסְתִּי אֲבוֹתָם...“ (איוב ל , פסוק א )
”עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק ; עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד.“ (קהלת ג , פסוק ד )
”הלל הזקן אומר – אל תראה ערום, אל תראה לבוש; אל תראה עומד, אל תראה יושב; אל תראה שוחק , אל תראה בוכה“ (תוספתא, מסכת ברכות – פרק ב, הלכה כב )
ארכאי שִׂחֵק.