שחק
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תוכן עניינים
שַׁחַק[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | שחק |
הגייה* | shakhak |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | שׁ־ח־ק |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות | ר׳ שְׁחָקִים |
- ספרותי כינוי לשמיים או לעננים בשמיים.
- ”אֵין כָּאֵל, יְשֻׁרוּן: רֹכֵב שָׁמַיִם בְּעֶזְרֶךָ, וּבְגַאֲוָתוֹ שְׁחָקִים“ (דברים לג, פסוק כו)
- ”א"ר יהודה שני רקיעים הן... ריש לקיש אמר שבעה ואלו הן וילון רקיע שחקים זבול מעון מכון ערבות“ (בבלי, מסכת חגיגה – דף יב, עמוד ב)
- "שַׁחַק וְכָל הֲמוֹן זְבוּל, לָאֵל מְסִלּוֹתָם יְרֻמוּן" ("שחק וכל", ר' שלמה אבן גבירול)
- אבקה שנוצרה משחיקה של דבר־מה.
צירופים[עריכה]
- גורד שחקים (1)
- הרקיע שחקים (1)
- שחק סלעים (2)
ראו גם[עריכה]
שִׂחֵק[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | שיחק |
שורש וגזרה | שׂ־ח־ק |
בניין | פִּעֵל |
- עסק במשחק - פעולה מהנה, לעתים תחרותית, בעלת חוקים מוגדרים.
- ”כְּמִתְלַהְלֵהַּ הַיֹּרֶה זִקִּים חִצִּים וָמָוֶת, כֵּן אִישׁ רִמָּה אֶת רֵעֵהוּ וְאָמַר הֲלֹא מְשַׂחֵק אָנִי“ (משלי כו, פסוקים יח – יט)
- ”טור שמעון הוה מפיק תלת מאוון דגרבין דמרקיע לקייטא כל ערובות שובא. ולמה חרב יש אומר מפני הזנות וי"א שהיו משחקין בכדור“ (ירושלמי, מסכת תענית – דף כד, עמוד ב)
- השתעשע בריקוד או בנגינה.
- ”וַיֹּאמֶר דָּוִד, אֶל-מִיכַל, לִפְנֵי יְהוָה אֲשֶׁר בָּחַר-בִּי מֵאָבִיךְ וּמִכָּל-בֵּיתוֹ, לְצַוֹּת אֹתִי נָגִיד עַל-עַם יְהוָה עַל-יִשְׂרָאֵל; וְשִׂחַקְתִּי, לִפְנֵי יְהוָה“ (שמואל ב׳ ו, פסוק כא)
- התנהג כאחר במכוון, במסגרת של מופע כלשהו.
- יהודה שיחק בהצגה "המשרת" בתפקיד הראשי.
גיזרון[עריכה]
- קרוב לשורש צ־ח־ק.
צירופים[עריכה]
נגזרות[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: play (1,3)
- אנגלית: act (3)
- ערבית: لَعِبَ (1,3) (לַעִבַּ)
- רוסית: играть (1,3)
מידע נוסף[עריכה]
- בשפות רבות משמש אותו הפועל הן במשמעות (1) לעיל של משחק והן במשמעות (2) לעיל של נגינה. לדוגמה: play באנגלית, играть ברוסית, ועוד.
ראו גם[עריכה]
- גִּלֵּם (3).
- העמיד פנים (3).
- הציג (3).
- השתעשע (1).
שֻׂחַק[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | שוחק |
שורש וגזרה | שׂ־ח־ק |
בניין | פֻּעַל |
- ששיחקו אותו.
- משחק הכדורגל הראשון בליגה שוחק ביום ראשון בערב.
- התפקיד המרכזי במחזה שוחק בכישרון רב.
גיזרון[עריכה]
- קרוב לשורש צ־ח־ק.
ראו גם[עריכה]
שָׁחַק[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | שחק |
שורש וגזרה | שׁ־ח־ק |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- ריסק לאבקה.
- פגם מעט בפני השטח של חפץ בתהליך ממושך.
- ”אֲבָנִים שָׁחֲקוּ מַיִם תִּשְׁטֹף סְפִיחֶיהָ עֲפַר אָרֶץ וְתִקְוַת אֱנוֹשׁ הֶאֱבַדְתָּ“ (איוב יד, פסוק יט)
- בהשאלה: עייף את רוחו של מישהו בתהליך ממושך.
- שעות של ויכוחים עם חברו שחקו את ראובן.
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
ראו גם[עריכה]
שָׂחַק[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | שחק |
שורש וגזרה | שׂ־ח־ק |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- צחק, שמח.
- ”עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק, עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד“ (קהלת ג, פסוק ד)
- "הלל הזקן אומר אל תראה ערום, אל תראה לבוש; אל תראה עומד, אל תראה יושב; אל תראה שוחק, אל תראה בוכה" (תוספתא זרעים פרק ב)
- ”ואף רבי עקיבא ראה אשת טורנוסרופוס הרשע, רק שחק ובכה“ (בבלי, מסכת עבודה זרה – דף כ, עמוד א)
- ארכאי שִׂחֵק.
- ”אף המוציא חגב חי טמא כל שהוא שמצניעין אותו לקטן לשחוק בו“ (בבלי, מסכת שבת – דף צ, עמוד ב)
גיזרון[עריכה]
- קרוב לשורש צ־ח־ק.
נגזרות[עריכה]
- שחוק (1)
ניגודים[עריכה]
תרגום[עריכה]
ראו גם[עריכה]
- חִיֵּך (1)