גבש
גִּבֵּשׁ
[עריכה]| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | גיבש |
| שורש וגזרה | ג־ב־שׁ |
| בניין | פִּעֵל |
- קיבץ ודיבק חלקים קטנים ויצר גוף אחיד וקשה. השימוש בעיקר בהשאלה.
גיזרון
[עריכה]- אולי מן גוש. או מן גביש.
- המילה מופיעה פעם אחת בלשון חז"ל. ”בית הפרס שגיבשו בגיבושים..טמא“ (תוספתא, מסכת אהלות – פרק יז, הלכה ט) השורש נפוץ במילה גבשושית.
נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]ניגודים
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: consolidate, bond