מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- המון אדם נספח .
- ”וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה וַיָּשֻׁבוּ וַיִּבְכּוּ גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר.“ (במדבר יא, פסוק ד)
- מופיעה פעם אחת במקרא. לפי חלק מהפרשניות והשימוש במילה כיום בדר"כ על אנשים פחותים במעמד חברתי.
- בלשון יוונית קוינה המופיעה בתרגום השבעים תרגמו המילה העברית 'אספסוף' במילה אפימיקטוס (ἐπίμικτος) בהוראת מעורבבים, בני-תערובת, או בני-כלאיים.
| השורש אסף |
|
השורש א־ס־ף הוא שורש מגזרת השלמים.
| א־ס־ף |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
אָסַף |
אוֹסֵף
(ב׳ פעוּל: אָסוּף) |
יֶאֱסוֹף |
אֱסוֹף |
לְאֱסוֹף |
| נִפְעַל |
נֶאֱסַף |
נֶאֱסָף |
יֶאָסֵף |
הֵאָסֵף |
לְהֵאָסֵף |
| הִפְעִיל |
|
|
|
|
|
| הֻפְעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
אֵסֵּף |
מְאַסֵּף |
יְאַסֵּף |
אַסֵּף |
לְאַסֵּף |
| פֻּעַל |
אֻסַּף |
מְאֻסָּף |
יְאֻסָּף |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
הִתְאַסֵּף |
מִתְאַסֵּף |
יִתְאַסֵּף |
הִתְאַסֵּף |
לְהִתְאַסֵּף |
|
|