צבר

יש להוסיף לדף זה את הערך: צֶבֶר.

צָבַר

אגר, אסף.
- ”אִם יִצְבֹּר כֶּעָפָר כָּסֶף; וְכַחֹמֶר יָכִין מַלְבּוּשׁ“ (איוב כז, פסוק טז)
- ”וַיִּצְבְּרוּ אֹתָם חֳמָרִם חֳמָרִם; וַתִּבְאַשׁ הָאָרֶץ“ (שמות ח, פסוק י)

עברית חדשה אוסף, ערימה; חומרים או מטענים שאינם ארוזים אלא מובלים או מאוחסנים בערימה, כמו פחם, גרעינים וכו'.
- ”משא ומתן על בנית אניות להובלה בצובר בשביל שתי חברות ספנות הפועלות בישראל מתנהל עם מספנות „מאיצורו“ ביפן [...].“ ("חרות", 27 בספטמבר 1964, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

מן צָבַר, צ-ב-ר.
האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי תחבורה מסילתית (תשנ"ח) 1998; מילון למונחי תחבורה יבשתית (תשע"ב), 2012.

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	צבר
הגייה^*	tsabar (1), tsabar (2)
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	צ־ב־ר
דרך תצורה	משקל קַטָּל
נטיות	ר׳ צַבָּרִים; נ׳ צַבָּרִית, נ"ר צַבָּרִיּוֹת

אחד ממיני הקקטוס. גבעוליו שטוחים כעלים ופירותיו דמויי־אגס: אדומים, עסיסיים, ומתוקים.
- ”אֶרֶץ! אֶרֶץ-מוֹרָשָׁה! / דֶּקֶל רַב-כַּפָּיִם. / גֶּדֶר-קַו-צַבָּר רָשָׁע. / נַחַל כְּמַהּ הַמָּיִם.“ (הוֹי, אַרְצִי! מוֹלַדְתִּי!, מאת שאול טשרניחובסקי, בפרויקט בן יהודה)
- ”אֵיךְ קָרָה דָּבָר / שֶׁצָּמַח צַבָּר / וְהַפִּילִים שָׁם יַעַבְרוּ / מִבְּלִי לְהִפָּגַע?“ (אֵיךְ קָרָה דָּבָר, מאת עממי בזֶמֶרֶשֶׁת)
- הצבר הוא הצמח הלאומי של מקסיקו ומופיע על סמלה.
עממי כינוי ליהודי יליד ארץ ישראל. כינוי זה כולל לרוב מספר סטראוטיפים, כגון קשיחות ובוטות לצד טוב לב.
- רבים מן העולים החדשים מחו על יחסם של הצברים אליהם.

ערך בוויקיפדיה: צבר (1)

ערך בוויקיפדיה: צבר (2)

טקסונומיה בוויקימינים: Opuntia ficus-indica

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צבר