רפא

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
לערך העוסק בנעשה חלש, רפוי; ראו רָפָה.
לערך העוסק באחד מעממי כנען, או כינוי למתים; ראו רפאים.

רָפָא[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא רפא
שורש וגזרה ר־פ־א א
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא החזיר למצב של בריאות, הביא להחלמה.
    • ”וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר: אֵל! נָא, רְפָא נָא לָהּ.“ (במדבר יב, פסוק יג)
    • ”וַיִּתְפַּלֵּל אַבְרָהָם אֶל הָאֱלֹהִים; וַיִּרְפָּא אֱלֹהִים אֶת אֲבִימֶלֶךְ וְאֶת אִשְׁתּוֹ וְאַמְהֹתָיו וַיֵּלֵדוּ.“ (בראשית כ, פסוק יז)
    • ”הַשְׁמֵן לֵב הָעָם הַזֶּה, וְאָזְנָיו הַכְבֵּד, וְעֵינָיו הָשַׁע; פֶּן יִרְאֶה בְעֵינָיו, וּבְאָזְנָיו יִשְׁמָע, וּלְבָבוֹ יָבִין, וָשָׁב - וְרָפָא לוֹ.“ (ישעיהו ו, פסוק י)

גיזרון[עריכה]

  • מקביל לצורה הנפוצה יותר בבנין פיעל 'רִפֵּא'. כמו"כ קיים במקרא גם בגזרת נל"ה, ראו רָפָה ב.
  • השורש קיים בהוראות דומות בשפות שמיות נוספות - אוגריתית: 𐎗𐎔𐎀 (רפא) - ריפא; ערבית: رَفَأَ‎ (רַפַאַ) - לתקן; געז: ረፋአ (רֵפָאֵ) - לתקן, לתפור; שבאית: 𐩧𐩰𐩱 (רפא) - להגן, לשמור.
  • יתכן שיש קשר לשורש ר־פ־י/ה א, שאדם שהמחלה נחלשת.

נגזרות[עריכה]

ראו גם[עריכה]

תרגום[עריכה]

רִפֵּא[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא ריפא
שורש וגזרה ר־פ־א א
בניין פִּעֵל
  1. לשון המקרא החזיר למצב של בריאות, הביא להחלמה.
    • ”אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ עַל מִשְׁעַנְתּוֹ - וְנִקָּה הַמַּכֶּה; רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא.“ (שמות כא, פסוק יט)
    • וַיְרַפְּאוּ אֶת שֶׁבֶר עַמִּי עַל נְקַלָּה, לֵאמֹר - שָׁלוֹם שָׁלוֹם, וְאֵין שָׁלוֹם.“ (ירמיה ו, פסוק יד)
    • ”אֶת הַנַּחְלוֹת לֹא חִזַּקְתֶּם, וְאֶת הַחוֹלָה לֹא רִפֵּאתֶם, וְלַנִּשְׁבֶּרֶת לֹא חֲבַשְׁתֶּם...“ (יחזקאל לד, פסוק ד)
  2. בהשאלה: תיקן.
    • ”וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ לְכָל הָעָם: גְּשׁוּ אֵלַי! וַיִּגְּשׁוּ כָל הָעָם אֵלָיו; וַיְרַפֵּא אֶת מִזְבַּח ה' הֶהָרוּס.“ (מלכים א׳ יח, פסוק ל)

גיזרון[עריכה]

  • מקביל לצורה הנפוצה פחות בבנין קל 'רָפָא', ראו שם בגיזרון.

נגזרות[עריכה]

תרגום[עריכה]