כנף

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

כָּנָף[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כנף
הגייה* Kanaf
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש כ־נ־ף א
דרך תצורה משקל קָטָל
נטיות ר': כְּנָפוֹת, ר' זוגי: כְּנָפַיִם, נ"י: כְּנַף-, נ"ר: כַּנְפוֹת-, נ"ר זוגי: כַּנְפֵי-, כ': כְּנָפוֹ, כְּנָפִי, כְּנָפֵךְ, כַּנְפוֹתַיִךְ, כְּנָפָיו, כְּנָפֶיהָ
ברבור פורש כנפיו
  1. אֵבָר בְּגוּף הָעוֹף שֶׁבִּזְכוּתוֹ רֹב הָעוֹפוֹת מְסֻגָּלִים לָעוּף. הַכְּנָפַיִם מְצוּיוֹת גַּם אֵצֶל חַיּוֹת אַחֵרוֹת.
    • "...מלמעלה ירוק ומלמטה הוא (הַשֶּׂכווי) אמוץ- לבן, זְנבו וּכְנָפָיו אֲמֻצִּים עם כְּתמים לְבנים..." מנדלי מוכר ספרים, "תולדות הטבע", פרק ב'
    • "כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ, עַל-גּוֹזָלָיו יְרַחֵף; יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ..." (דברים יב, פסוק יא)
    • "היתה מעופפת בזמן שכנפיה נוגעות בקן חייב לשלח אין כנפיה נוגעות בקן פָּטוּר מלשלח..." (תלמוד בבלי, סדר קודשים, מסכת חולין דף ק"מ)
  2. בהשאלה גַּבּוֹ שֶׁל דָּבָר גָּבוֹהַּ.
    • "וַיִּרְכַּב עַל כְּרוּב, וַיָּעֹף; וַיֵּרָא, עַל כַּנְפֵי-רוּחַ" (תהילים כב, פסוק יא)
  3. בהשאלה לשון המקרא קָצֵהוּ שֶׁל דָּבָר.
    • "...וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם; וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת" (במדבר טו, פסוק לח)
    • "מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִרֹת שָׁמַעְנוּ, צְבִי לַצַּדִּיק..." (ישעיהו כד, פסוק טז)
  4. בהשאלה חֵלֶק שֶׁל מְכוֹנָה אוֹ שֶׁל מַכְשִׁיר שֶׁלּוֹ צוּרָה אוֹ תַּפְקִיד כְּשֶׁל כְּנַף הָעוֹף.
    • כנפי האווירון החשמלי מקנות לו את יציבותו בשחקים.
    • על רכבי־פאר מתקינים פעמים הרבה כנף באחוריהם.
  5. לשון המקרא קֶרֶן שֶׁל שֶׁמֶשׁ, קֶרֶן אוֹר.
    • "וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי, שֶׁמֶשׁ צְדָקָה, וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ..." (מלאכי ג, פסוק כ)
    • "...קַלּוֹתִי, זַכּוֹתִי, כְּנַף אוֹר תִּשָּׂאֵנִי/ נָטוּשָׂה, הַזַּכִּים, אֲחִיכֶם הִנֵּנִי!/ לַכִּכָּר, לַכִּכָּר נָשׁוּטָה, נָפֹזָּה!..." חיים נחמן ביאליק,"זֹהַר"
  6. מְקוֹם מִסְתוֹר, מַחְבּוֹא וָסֵתֶר.
  7. לשון חז"ל חֵלֶק מִן הָרֵאָה.
  8. לשון המקרא יְרִיעַת בַּד הַקְּשוּרָה מִתֹּרֶן הָאֳנִיָּה וְעַד הַתַּחְתִּית, מִפְרַשׂ הָאֳנִיָּה.
    • "הוֹי אֶרֶץ צִלְצַל כְּנָפָיִם, אֲשֶׁר מֵעֵבֶר לְנַהֲרֵי-כוּשׁ" (ישעיהו יח, פסוק א)
  9. לשון חז"ל בריבוי כַּפּוֹת יָדַיִם (והכוונה תמיד לידיים נטולות ונקיות).

גיזרון[עריכה]

  • מן התנ"ך, מקבילות דומות גם בשפות שמיות נוספות: ארמית- כַּנְפָא, ערבית- كَنَف, אכדית- kappu.

מילים נרדפות[עריכה]

ביטויים וצירופים[עריכה]

ראו גם[עריכה]

כָּנַף א[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא כנף
שורש וגזרה כ־נ־ף א, גזרת השלמים
בניין קל


  1. נדיר כָּרַךְ זְרוֹעוֹתָיו סְבִיב אַחֵר, חִבֵּק.
    • "בנוצצי מוקד. בלהבות כְּנוּפִים./ ביקרי טעם. בחזיזי זיקים..." יניי, "קדושתות לשבתות השנה"

מילים נרדפות[עריכה]

נגזרות[עריכה]

ראו גם[עריכה]

כָּנַף ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא כנף
שורש וגזרה כ־נ־ף ב, גזרת השלמים
בניין קל


  1. הֵבִיא לְהִתְקַהֲלוּת, אָסַף וְכִנֵּס.
    • "ובדברי רבותינו יש מן הדומה לו שקורין לאסיפת העם כנופיא וכפנא הוא כמו כְּנפהּ..." (רש"י על יחזקאל, י"ז, ז')

גיזרון[עריכה]

  • נגזר מן "כְּנוּפְיָה" (חבורה) כפי שבארמית.

מילים נרדפות[עריכה]

מילים מנוגדות[עריכה]

ראו גם[עריכה]

כֻּנַּף[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא כונף
שורש וגזרה כ־נ־ף א, גזרת השלמים
בניין פֻּעַל


  1. הֵחֵלּוּ לִצְמֹחַ לוֹ כְּנָפַיִם, הָיוּ לוֹ כְּנָפַיִם.
    • "...לך וכל עַיִט מְכֻנָּף. וְכָל הר מוּנף/ וְכָל עץ מָעֳנָף..." יהודה בן קֻריש, "לך אומץ שחקים כראי חזקים"
    • גוזל היונה בוקע מכונף מיום בקיעתו, אך ערום מנוצה.

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]