לדלג לתוכן

סף

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

סַף א

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סף
הגייה* saf
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ס־פ־ף
דרך תצורה
נטיות ר׳ סִפִּים גם סִפּוֹת
סף הדלת
  1. לשון המקרא כלי קיבול לנוזלים; ספל.
    • ”וּלְקַחְתֶּם אֲגֻדַּת אֵזוֹב וּטְבַלְתֶּם בַּדָּם אֲשֶׁר בַּסַּף וְהִגַּעְתֶּם אֶל הַמַּשְׁקוֹף וְאֶל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת מִן הַדָּם אֲשֶׁר בַּסָּף וְאַתֶּם לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ עַד בֹּקֶר.“ (שמות יב, פסוק כב)
    • ”וְאֶת הַסִּפִּים וְאֶת הַמַּחְתּוֹת וְאֶת הַמִּזְרָקוֹת וְאֶת הַסִּירוֹת וְאֶת הַמְּנֹרוֹת וְאֶת הַכַּפּוֹת וְאֶת הַמְּנַקִיוֹת אֲשֶׁר זָהָב זָהָב וַאֲשֶׁר כֶּסֶף כָּסֶף לָקַח רַב טַבָּחִים.“ (ירמיה נב, פסוק יט)
    • ”הִנֵּה אָנֹכִי שָׂם אֶת יְרוּשָׁלַ‍ִם סַף רַעַל לְכָל הָעַמִּים סָבִיב וְגַם עַל יְהוּדָה יִהְיֶה בַמָּצוֹר עַל יְרוּשָׁלָ‍ִם.“ (זכריה יב, פסוק ב)
    • וְהַסִּפּוֹת וְהַמְזַמְּרוֹת וְהַמִּזְרָקוֹת וְהַכַּפּוֹת וְהַמַּחְתּוֹת זָהָב סָגוּר “ (מלכים א׳ ז, פסוק נ)
  2. לשון המקרא מפתן, החלק התחתון של מסגרת הפתח.
    • ”בְּתִתָּם סִפָּם אֶת סִפִּי וּמְזוּזָתָם אֵצֶל מְזוּזָתִי וְהַקִּיר בֵּינִי וּבֵינֵיהֶם וְטִמְּאוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי בְּתוֹעֲבוֹתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ וָאֲכַל אֹתָם בְּאַפִּי.“ (יחזקאל מג, פסוק ח)
    • ”רָאִיתִי אֶת אֲדֹנָי נִצָּב עַל הַמִּזְבֵּחַ וַיֹּאמֶר הַךְ הַכַּפְתּוֹר וְיִרְעֲשׁוּ הַסִּפִּים וּבְצַעַם בְּרֹאשׁ כֻּלָּם וְאַחֲרִיתָם בַּחֶרֶב אֶהֱרֹג לֹא יָנוּס לָהֶם נָס וְלֹא יִמָּלֵט לָהֶם פָּלִיט.“ (עמוס ט, פסוק א)
    • ”וַיָּנֻעוּ אַמּוֹת הַסִּפִּים מִקּוֹל הַקּוֹרֵא וְהַבַּיִת יִמָּלֵא עָשָׁן.“ (ישעיהו ו, פסוק ד)
  3. בהשאלה מן (2): גבול, קצה.
    • "נֶחְשְׂפוּ שׁוּלֵי רָקִיעַ, וַיִּדְרֹךְ עַל-סִפּוֹ/ הַשַּׁחַר, וַיְצַו עַל-לֵיל: צֵא מִפּוֹ!" "עַל אַיֶּלֶת הַשָּׁחַר", חיים נחמן ביאליק
    • "לחץ החמצן במיכל ירד מתחת לסף הבטיחות ולכן הצוללים מיהרו לעלות חזרה אל פני המים."
  4. בהשאלה מן (3): גבול שלמטה ממנו אין הגירוי מביא לידי תגובה.

גיזרון

[עריכה]
 1. מאכדית: šappu - קערה.
 2. מאכדית: sippu - משקוף, מזוזה. קרוב לאָסֹף. קרוב לשפה ולסוף, ראו שם בגיזרון.
 3. הצורה הזו נוצרה כנראה בהשפעת הארמית, השוו לארמית: סִפָּה - שׂפה, קצה עגול. סורית: ܣܝܼܦܵܐ (סִיפָּא) - שוליים, שפת כלי, גבול, חוף.

צירופים

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
   ספל
  • אנגלית: goblet‏‏‏‏
   מפתן

threshold‏, sill‏‏‏‏

   קצה

ראו גם

[עריכה]

סַף ב

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא סף
שורש וגזרה ס־ו־ף
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא הגיע אל סופו; כָּלַה.
    • ”הַמִּתְקַדְּשִׁים וְהַמִּטַּהֲרִים אֶל הַגַּנּוֹת אַחַר אַחַת בַּתָּוֶךְ אֹכְלֵי בְּשַׂר הַחֲזִיר וְהַשֶּׁקֶץ וְהָעַכְבָּר יַחְדָּו יָסֻפוּ נְאֻם ה'.“ (ישעיהו סו, פסוק יז)
    • אָסֹף אֲסִיפֵם נְאֻם ה' אֵין עֲנָבִים בַּגֶּפֶן וְאֵין תְּאֵנִים בַּתְּאֵנָה וְהֶעָלֶה נָבֵל וָאֶתֵּן לָהֶם יַעַבְרוּם.“ (ירמיה ח, פסוק יג)
    • ”וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים וְזִכְרָם לֹא יָסוּף מִזַּרְעָם“ (אסתר ט, פסוק כח)

גיזרון

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • אנגלית: end‏, gone‏‏‏‏