פציעה
פְּצִיעָה[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | פציעה |
הגייה* | ptsiah |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | פ־צ־ע |
דרך תצורה | משקל קְטִילָה |
נטיות | ר׳ פְּצִיעוֹת |
- פגיעה בגוף באמצעות מקור חיצוני.
- ”כעסו עליו הילדים מאוד ואחד מהם בעט בכל כוחו במוטי ופצע את רגלו פציעה קשה.“ (שלמה-לי הקטן, מאת זאב אלבלינגר, בפרויקט בן יהודה)
- ”מלמד שעשה קין בהבל אחיו חבורות חבורות, פציעות פציעות“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף לז, עמוד ב)
- שבירה של גוף פרי וכדומה או נקיבתו להוציא את תוכנו
- ”פציעה בכלל דישה“ (בבלי, מסכת שבת – דף עה, עמוד א)
גיזרון[עריכה]
הפועל פָּצַע במקרא ובחז"ל במשעויות נוספות.
תרגום[עריכה]
- אנגלית: wounding
- ערבית: إصابة بجِراح, جَرْح
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
![]() |