מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
נֶאֱמָנִים פִּצְעֵי אוֹהֵב[עריכה]
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
נאמנים פצעי אוהב
|
הגייה* |
|
חלק דיבר |
היגד
|
מין |
זכר
|
שורש |
א־מ־ן, פ־צ־ע, א־ה־ב
|
דרך תצורה |
צרף
|
נטיות |
|
- תוכחה שבאה מפי אדם שמעריך, שדואג, שאכפת לו, מתקבלת.
- מהתנ"ך: "נֶאֱמָנִים, פִּצְעֵי אוֹהֵב; וְנַעְתָּרוֹת, נְשִׁיקוֹת שׂוֹנֵא." (משלי כז ו).
השורש אמן
|
השורש א־מ־ן הוא שורש מגזרת השלמים.
נטיות הפעלים[עריכה]
א־מ־ן
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
אָמַן
|
אוֹמֵן
(ב׳ פעוּל: אָמוּן)
|
יֶאֱמֹן
|
אֱמֹן
|
לֶאֱמֹן
|
נִפְעַל
|
נֶאֱמַן
|
נֶאֱמָן
|
יֵאָמֵן
|
הֵאָמֵן
|
להֵאָמֵן
|
הִפְעִיל
|
הֶאֱמִין
|
מַאֲמִין
|
יַאֲמִין
|
הַאֲמֵן
|
לְהַאֲמִין
|
הֻפְעַל
|
הָאֳמַן
|
מָאֳמָן
|
יָאֳמַן
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
אִמֵּן
|
מְאַמֵּן
|
יְאַמֵּן
|
אַמֵּן
|
לְאַמֵּן
|
פֻּעַל
|
אֻמַּן
|
מְאֻמָּן
|
יְאֻמַּן
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְאַמֵּן
|
מִתְאַמֵּן
|
יִתְאַמֵּן
|
הִתְאַמֵּן
|
לְהִתְאַמֵּן
|
| |
|
השורש אהב
|
ניתוח דקדוקי לשורש
|
משמעות עיקרית |
קרבה רגשית עמוקה
|
גזרה |
גזרת נפ"א
|
הופיע לראשונה בלשון |
המקרא
|
השורש א-ה-ב הוא שורש מגזרת נפ"א.
נטיות הפעלים[עריכה]
א־ה־ב
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
אָהַב
|
אוֹהֵב, אָהוּב
|
יֹאהַב או יֶאֱהַב
|
אֱהֹב או אֱהַב
|
לֶאֱהֹב
|
נִפְעַל
|
נֶאֱהַב
|
נֶאֱהָב
|
יֵאָהֵב
|
הֵאָהֵב
|
לְהֵאָהֵב
|
הִפְעִיל
|
הֶאֱהִיב
|
מַאֲהִיב
|
יַאֲהִיב
|
הַאֲהֵב
|
לְהַאֲהִיב
|
הֻפְעַל
|
הָאֳהַב
|
מָאֳהָב
|
יָאֳהַב
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
אִהֵב
|
מְאַהֵב
|
יְאַהֵב
|
אַהֵב
|
לְאַהֵב
|
פֻּעַל
|
אֹהַב
|
מְאֹהָב
|
יְאֹהַב
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְאַהֵב
|
מִתְאַהֵב
|
יִתְאַהֵב
|
הִתְאַהֵב
|
לְהִתְאַהֵב
|
- בזמן עתיד של בניין קל השורש א-ה-ב ניטה או לפי גזרת נפ"א או לפי גזרת השלמים (במקרא רווח יותר לפי השלמים), דהיינו; יֹאהַב או יֶאֱהַב.
- בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[1]
- צורת ההפסק של בניין קל בזמן ההווה; אָהֵב.
| |
|