חטט
חִטֵּט[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | חיטט |
| שורש וגזרה | ח־ט־ט א, גזרת השלמים |
| בניין | פִּעֵל |
.JPG)
- חפר ופינה על מנת לנקות או כדי למצוא משהו; גם בהשאלה.
- ”גיד הנשה מחטט אחריו בכל מקום שהוא“ (בבלי, מסכת חולין – דף עד, עמוד ב)
- חיטטתי בארכיון ומצאתי רישום של ראשוני משפחתי.
- זה לא יפה להיות סקרן כל כך, לחטט ולשאול שאלות אישיות את האורחים.
גיזרון[עריכה]
- קרוב אל מַחַט.
- משפה יודו-בבלית ארמית - "חֲטַט" מקושר למילה בארמית-נבטית ,ובסורית קלאסית: = ܚܰܛ לגלף ,לחשוף(עתיקות). מאכדית חֲטַ'ֻט ḫa-ṭa-ṭu .
תרגום[עריכה]
נגזרות[עריכה]
מידע נוסף[עריכה]
- ”לא יפחות מצינורא קטנה של נחשת. למאי חזיא? - אמר אביי: שמחטטין בה את הפתילות, ומקנחין הנרות“ (בבלי, מסכת שבת – דף צ, עמוד א) הכוונה לפועל מָחַט
חָטַט[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | חטט |
| שורש וגזרה | ח־ט־ט |
| בניין | |
- חפר ויצר חלל במקום סגור. פינה חלק מגוש או ערמה.
- ”הַחוֹטֵט בַּגָּדִישׁ לַעֲשׂוֹת בּוֹ סֻכָּה, אֵינָהּ סֻכָּה.“ (משנה, מסכת סוכה – פרק א, משנה ח)
- ”וּמְתַקְּנִין אֶת קִלְקוּלֵי הַמַּיִם שֶׁבִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְחוֹטְטִין אוֹתָן; וּמְתַקְּנִין אֶת הַדְּרָכִים וְאֶת הָרְחוֹבוֹת וְאֶת מִקְוָאוֹת הַמַּיִם, וְעוֹשִׂין כָּל צָרְכֵי הָרַבִּים...“ (משנה, מסכת מועד קטן – פרק א, משנה ב)
גיזרון[עריכה]
סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
נגזרות[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: word
ראו גם[עריכה]
חֲטָט[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | חטט |
| הגייה* | khatat |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ח־ט־ט ב |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ חֲטָטִים |
- פצע, פצע מוגלתי.
- ואם היה חולה או שהיו לו חטטין בראשו, סך כדרכו ואינו חושש. (תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף עז, עמוד ב)
- על ידי שהאדם הזה משתפל לקנח גופו כראוי, יעלה גופו חטטין. (ויקרא רבה, מצורע, פרשה יט, סימן ד)