מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ערך זה עוסק בהלך, חלף והכניס להריון. לערך העוסק בכעס; ראו התעבר.
|
- לשון המקרא הלך מצד אחד למשנהו, הלך ממקום למקום. החליף מקום או בעלים.
- ”עִבְרוּ בְּקֶרֶב הַמַּחֲנֶה וְצַוּוּ אֶת הָעָם לֵאמֹר: הָכִינוּ לָכֶם צֵידָה כִּי בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה לָבוֹא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אדני אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם לְרִשְׁתָּהּ.“ (יהושע א, פסוק יא)
- ”וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן אֶת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּאָזְנֵי בְנֵי חֵת, אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף עֹבֵר לַסֹּחֵר. “ (בראשית כג, פסוק טז)
- לשון המקרא הלך בתחום מסוים כך שלא השאיר מקום שלא היה בו.
- ”עִבְרוּ בְּקֶרֶב הַמַּחֲנֶה וְצַוּוּ אֶת הָעָם לֵאמֹר: הָכִינוּ לָכֶם צֵידָה כִּי בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה לָבוֹא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אדני אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם לְרִשְׁתָּהּ.“ (יהושע א, פסוק יא)
- ”וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה וְהִכֵּיתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם.“ (שמות יב, פסוק יב)
- לשון המקרא חלף על פני־
- ”וַיָּרָץ אֲחִימַעַץ דֶּרֶךְ הַכִּכָּר, וַיַּעֲבֹר אֶת-הַכּוּשִׁי.“ (שמואל ב׳ יח, פסוק כג).
- ”וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּעֲבֹר אֱלִישָׁע אֶל שׁוּנֵם וְשָׁם אִשָּׁה גְדוֹלָה וַתַּחֲזֶק בּוֹ לֶאֱכָל לָחֶם; וַיְהִי מִדֵּי עָבְרוֹ יָסֻר שָׁמָּה לֶאֱכָל לָחֶם.“ (מלכים ב׳ ד, פסוק ח)
- לשון המקרא היה ואיננו עוד.
- לשון המקרא [חוק ומשפט] פעל בניגוד לצו או בניגוד לחוק.
- ”כִּי יִמָּצֵא בְקִרְבְּךָ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר אדני אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ אִישׁ אוֹ אִשָּׁה אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֶת הָרַע בְּעֵינֵי אדני אֱלֹהֶיךָ לַעֲבֹר בְּרִיתוֹ.“ (דברים יז, פסוק ב).
- ”אִם יִתֶּן לִי בָלָק מְלֹא בֵיתוֹ כֶּסֶף וְזָהָב לֹא אוּכַל לַעֲבֹר אֶת פִּי אדני אֱלֹהָי לַעֲשׂוֹת קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה. “ (במדבר כב, פסוק יח).
- ”וְיִכָּתֵב בְּדָתֵי פָרַס וּמָדַי וְלֹא יַעֲבוֹר“ (אסתר א, פסוק יט)
- לשון המקרא סלח, ויתר.
- ”הִנְנִי שָׂם אֲנָךְ בְּקֶרֶב עַמִּי יִשְׂרָאֵל, לֹא אוֹסִיף עוֹד עֲבוֹר לוֹ“ (עמוס ז, פסוק ח)
- [סלנג] חוה מאורע מסוים והצליח לשרוד אותו.
- איזו הקלה,עברתי את הבגרות בהיסטוריה.
- אכדית בהגיית: אֱבַּרֻ (ebāru) בהוראת הפעלים לעבור,לחצות. בעוד הפועל האכדי אֻבֻּרֻ (ubburu [1]) שימש בהוראות: לקשור,להקיף וגם: להאשים בפשע ,להוקיע, הקרובות בהוראתן להוראה העברית-משפטית המופיעה בסעיף (5).
- ערבית עָבָּרָ (عَبَرَ) בהוראת "לעבור", לחצות.
פעל בניגוד לחוק
השורש עבר א
|
השורש ע־ב־ר הוא שורש מגזרת השלמים.
ע־ב־ר
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
עָבַר
|
עוֹבֵר
|
יַעֲבוֹר
|
עֲבוֹר
|
לַעֲבוֹר
|
נִפְעַל
|
נֶעֱבַר
|
נֶעֱבָר
|
יֵעָבֵר
|
הֵעָבֵר
|
לְהֵעָבֵר
|
הִפְעִיל
|
הֶעֱבִיר
|
מַעֲבִיר מַעְבִיר
|
יַעֲבִיר
|
הַעֲבֵר
|
לְהַעֲבִיר
|
הֻפְעַל
|
הֻעֲבַר או הָעֲבַר
|
מָעֲבָר
|
יֻעֲבַר יָעֲבַר
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
|
|
|
|
|
פֻּעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
|
|
|
|
|
</noinclude>
| |
|
- לשון המקרא הביא להריון.
- ”שׁוֹרוֹ עִבַּר וְלֹא יַגְעִל; תְּפַלֵּט פָּרָתוֹ וְלֹא תְשַׁכֵּל.“ (איוב כא, פסוק י)
- לשון חז"ל הוסיף מעט בגודלו של דבר. צירף אליו דבר נוסף. האריך את השנה בכך שהוסיף לה יום או הוסיף חודש. או הגדיל עיר.
- ”כֵּיצַד מְעַבְּרִין אֶת הֶעָרִים – בַּיִת נִכְנָס בַּיִת יוֹצֵא, פָּגוּם נִכְנָס פָּגוּם יוֹצֵא.“ (משנה, מסכת עירובין – פרק ה, משנה א)
- ”וּמַעֲשֶׂה בְרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁהָלַח לִטּוֹל רְשׁוּת מֵהֶגְמוֹן בְּסוּרְיָא וְשָׁהָה לָבוֹא, וְעִבְּרוּ אֶת הַשָּׁנָה עַל תְּנַאי לִכְשֶׁיִּרְצֶה רַבָּן גַּמְלִיאֵל, [וכְשֶׁבָּא אָמַר רוֹצֶה אָנִי, וְנִמְצֵאת] הַשָּׁנָה מְעֻבֶּרֶת.“ (משנה, מסכת עדיות – פרק ז, משנה ז)
- (2:) 'מתעבּר' הוא מי שנפחו גדל, או מתגדל המקביל בתנ"ך לתיבת מתעבר בהוראת מתגאה,משתחצן-אותן תכונות אותן מאמץ הכסיל לחיקו ע"פ הפסוק: ”חָכָם יָרֵא וְסָר מֵרָע וּכְסִיל מִתְעַבֵּר וּבוֹטֵחַ“ (משלי יד, פסוק טז). השוו גם לחוטא,או הטועה בהתעברותו מעל כבוד מלך: ”נַ֣הַם כַּ֭כְּפִיר אֵ֣ימַת מֶ֑לֶךְ מִ֝תְעַבְּר֗וֹ חוֹטֵ֥א נַפְשֽׁוֹ“ (משלי כ, פסוק ב)
השורש עבר ב
|
השורש ע־ב־ר ב הוא שורש מגזרת השלמים.
פ־ע־ל
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
-אין-
|
|
|
|
|
נִפְעַל
|
-אין-
|
|
|
|
|
הִפְעִיל
|
-אין-
|
|
|
|
|
הֻפְעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
עִבֵּר או עִבַּר
|
מְעַבֵּר
|
יְעַבֵּר
|
עַבֵּר
|
לְעַבֵּר
|
פֻּעַל
|
עֻבַּר
|
מְעֻבָּר
|
יְעֻבָּר
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְעַבֵּר
|
מִתְעַבֵּר
|
יִתְעַבֵּר
|
הִתְעַבֵּר
|
לְהִתְעַבֵּר
|
| |
|
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
עבר
|
הגייה* |
ever
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
ע־ב־ר א
|
דרך תצורה |
משקל קֵטֶל
|
נטיות |
ר׳ עֲבָרִים
|
- לשון המקרא הצד השני.
- ”וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה.“ (דברים ל, פסוק יג)
- ”בְּעֵבֶר הַנָּהָר יָשְׁבוּ אֲבוֹתֵיכֶם מֵעוֹלָם, תֶּרַח אֲבִי אַבְרָהָם וַאֲבִי נָחוֹר“ (יהושע כד, פסוק ב)
- ”חֹבְרֹת אִשָּׁה אֶל-אֲחוֹתָהּ כַּנְפֵיהֶם לֹא-יִסַּבּוּ בְלֶכְתָּן אִישׁ אֶל-עֵבֶר פָּנָיו יֵלֵכוּ “ (יחזקאל א, פסוק ט)
- לשון המקרא צד.
- ”וַיֹּאמֶר אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל, אַתֶּם תִּהְיוּ לְעֵבֶר אֶחָד, וַאֲנִי וְיוֹנָתָן בְּנִי, נִהְיֶה לְעֵבֶר אֶחָד“ (שמואל א׳ יד, פסוק מ).
- לשון המקרא אחד מצאצאי שם, ומאבותיו של אברהם.
- ”וְאַרְפַּכְשַׁד יָלַד אֶת שָׁלַח; וְשֶׁלַח יָלַד אֶת עֵבֶר.“ (בראשית י, פסוק כד)
- מקראי. מקביל לאכדית אֵבַּר ebar. קיים גם את הביטוי באכדית eber nari "עבר הנהר".
- באכדית שנתגלתה בכתובות תגלת פלאסר III, ובנו שלמנאסר V , מצויה הפועל : "אֶבְּאֶרוּ " ebēru , במשמעות - "עֶבְרוֹ" [2].
השורש עבר א
|
השורש ע־ב־ר הוא שורש מגזרת השלמים.
ע־ב־ר
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
עָבַר
|
עוֹבֵר
|
יַעֲבוֹר
|
עֲבוֹר
|
לַעֲבוֹר
|
נִפְעַל
|
נֶעֱבַר
|
נֶעֱבָר
|
יֵעָבֵר
|
הֵעָבֵר
|
לְהֵעָבֵר
|
הִפְעִיל
|
הֶעֱבִיר
|
מַעֲבִיר מַעְבִיר
|
יַעֲבִיר
|
הַעֲבֵר
|
לְהַעֲבִיר
|
הֻפְעַל
|
הֻעֲבַר או הָעֲבַר
|
מָעֲבָר
|
יֻעֲבַר יָעֲבַר
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
|
|
|
|
|
פֻּעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
|
|
|
|
|
</noinclude>
| |
|
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
עבר
|
הגייה* |
avar
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
ע־ב־ר א
|
דרך תצורה |
משקל קָטָל
|
נטיות |
ר׳ עֲבָרִים
|
- לשון ימי הביניים כל התקופה שלפני הזמן הנוכחי.
- ”הָעָבָר אַיִן, וְהָעָתִיד עֲדַיִן, וְהַהֹוֶה כְּהֶרֶף עַיִן, אִם כֵּן דְאָגָה מְנַיִן.“ (פתגם עממי, מאת פלא יועץ בזֶמֶרֶשֶׁת)
- "כִּי אֲמִתִּית הִיא, וְלֹא סֵמֶל / וְלֹא דֶּגֶל וְלֹא אוֹת / הֶעָבָר מֵאֲחוֹרֶיהָ, / הִיא צוֹפָה אֶל הַבָּאוֹת." (בַּת שִׁשִּׁים , מאת הגבעטרון)
- מחידושי התיבונים.[3]מן הפועל עָבַר; קיצור של הצירוף הַזְּמָן שֶׁעָבַר.
- былое (תעתיק: bylóje)
ערך בוויקיפדיה: עבר |
ציטוטים בוויקיציטוט: עבר |
- ↑ The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago 2010 ,"ubburu" , page:12
- ↑ THE ROYAL INSCRIPTIONS OF TIGLATH-PILESER III AND SHALMANESER V: AN AT-A-GLANCE AKKADIAN GLOSSARY OF THE RINAP 1 CORPUS (2011-2012) - Jamie Novotny
- ↑ אילון גלעד, המשפחה האחת שאחראית לָעָבָר, לַהוֹוֶה וְלָעָתִיד, באתר "הארץ", 8/12/2021
השורש עבר א
|
השורש ע־ב־ר הוא שורש מגזרת השלמים.
ע־ב־ר
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
עָבַר
|
עוֹבֵר
|
יַעֲבוֹר
|
עֲבוֹר
|
לַעֲבוֹר
|
נִפְעַל
|
נֶעֱבַר
|
נֶעֱבָר
|
יֵעָבֵר
|
הֵעָבֵר
|
לְהֵעָבֵר
|
הִפְעִיל
|
הֶעֱבִיר
|
מַעֲבִיר מַעְבִיר
|
יַעֲבִיר
|
הַעֲבֵר
|
לְהַעֲבִיר
|
הֻפְעַל
|
הֻעֲבַר או הָעֲבַר
|
מָעֲבָר
|
יֻעֲבַר יָעֲבַר
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
|
|
|
|
|
פֻּעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
|
|
|
|
|
</noinclude>
| |
|
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
עובר
|
הגייה* |
ubar
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
ע־ב־ר
|
דרך תצורה |
משקל קֻטָּל
|
נטיות |
ר׳ עֻבָּרִים
|
- יצור חי אשר טרם נולד, ומתקיים בבֵיצה או בבטן אמו; בשלב שמרגע ההפריה ועד צאתו לאויר העולם.
- ”הָיְתָה מְעֻבֶּרֶת, וְאָמְרוּ לָהּ – מַה טִּיבוֹ שֶׁל עֻבָּר זֶה? מֵאִישׁ פְּלוֹנִי וְכֹהֵן הוּא; רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמְרִים – נֶאֱמֶנֶת.“ (משנה, מסכת כתובות – פרק א, משנה ט)
- ”הָאוֹמֵר, בְּנִי זֶה מַמְזֵר, אֵינוֹ נֶאֱמָן; וַאֲפִלּוּ שְׁנֵיהֶם אוֹמְרִים עַל הָעֻבָּר שֶׁבְּמֵעֶיהָ, מַמְזֵר הוּא, אֵינָם נֶאֱמָנִים; רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, נֶאֱמָנִים.“ (משנה, מסכת קידושין – פרק ד, משנה ח)
ערך בוויקיפדיה: עובר |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עוברים |