מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
הוֹצִיא זֶרַע לְבַטָּלָה[ עריכה ]
גמר כתוצאה מיחסי מין שלא נועדו לפריון .
”מוטב שיוציא לעז על בניו ואל יעשה עצמו רשע שעה אחת לפני המקום וכל כך למה מפני שמוציא שכבת זרע לבטלה דא"ר יוחנן כל המוציא שכבת זרע לבטלה חייב מיתה“ (בבלי, מסכת נידה – דף יג, עמוד א )
"אָסוּר לְהוֹצִיא זֶרַע לְבַטָלָה . וְעָוֹן זֶה חָמוּר מִכָּל עֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. וְאֵלּוּ שֶׁמְּנָאֲפִים בַּיָּד וּמוֹצִיאִים זֶרַע לְבַטָּלָה , לֹא דַי לָהֶם שֶׁאִסּוּר גָּדוֹל הוּא, אֶלָּא שֶהָעוֹשֶׂה זֹאת, הוּא בְנִדּוּי, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר, יְדֵיכֶם דָּמִים מָלֵאוּ, וּכְאִילּוּ הוֹרֵג אֶת הַנֶּפֶשׁ." (שולחן ערוך אבן העזר כג )
השורש יצא
השורש י־צ־א הוא שורש מורכב השייך גם לגזרת נל"א וגם לגזרת נפ"יו .
י־צ־א
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
יָצָא
יוֹצֵא
יֵצֵא
צֵא
לָצֵאת או לֵיצֵא
נִפְעַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
הִפְעִיל
הוֹצִיא
מוֹצִיא
יוֹצִיא
הוֹצֵא
לְהוֹצִיא
הֻפְעַל
הוּצָא
מוּצָא
יוּצָא
-אין-
-אין-
פִּעֵל
יִצֵּא
מְיַצֵּא
יְיַצֵּא
יַצֵּא
לְיַצֵּא
פֻּעַל
יֻצָּא
מְיֻצָּא
יְיֻצָּא
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
בבניין קל, צורת המקור בגזרת פ"י ופ"נ המסתיימת בתי"ו נוטה בשתי דרכים: האחת בתי"ו (בדומה לצורת המקור), והשנייה על דרך השלמים. לדוגמה: בְּצֵאתוֹ, בְּדַעְתָּהּ וגם בְּיָצְאוֹ, בְּיָדְעָהּ. (החלטות האקדמיה, עמ' 72)[1]