אשך

אֶשֶׁךְ, אָשָׁךְ[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אשך
הגייה^*	eshekh, ashakh
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	א־שׁ־ך
דרך תצורה	משקל קֶטֶל, משקל קָטָל
נטיות	ר׳ אֲשָׁכִים, זוגי: אֶשְׁכֵּיִים (נדיר מאוד)

אשכים

כל אחת משתי בלוטות התלויות מחוץ לגוף הזכר, בין הרגליים האחוריות. הבלוטות מייצרות ומפרישות תאי זרע, כלומר תאי מין זכריים, וכן הורמוני מין.
- האשכים תלויים מחוץ לגוף, כיוון שהטמפרטורה האופטימלית לייצור תאי זרע נמוכה מטמפרטורת הגוף.
- התפתחות לא תקינה של האשכים בגיל ההתבגרות עלולה לגרום לעקרות, ולכן מומלצת בדיקה אצל רופא מומחה.

הצורה הנפוצה ביותר של המילה היא צורת הריבוי: אֲשָׁכִים, שנהגית ‍ashakhim.
צורת היחיד התקנית היא אֶשֶךְ, אולם בלשון הדיבור רווחת הצורה אָשָׁךְ (הגייה: ashakh). צורה זו נחשבת בלתי-תקנית.
צורת הזוגי אֶשְׁכֵּיִים (הגייה: eshkaim) נדירה מאוד ולא קיימת בעברית חדשה.

המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק הנ"ל: ”אוֹ-גִבֵּן אוֹ-דַק אוֹ תְּבַלֻּל בְּעֵינוֹ אוֹ גָרָב אוֹ יַלֶּפֶת אוֹ מְרוֹחַ אָשֶׁךְ.“ (ויקרא כא, פסוק כ).
בלשון מצרית קדומה המופיעה במילונו של האגיפטולוג ארנסט ווליס באדג' מצויה תיבת הירוגליף בהגיית 'אֵשֹוּאַ' זהה לתיבת אשיה (ȧsua) .