מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
זרוע
|
הגייה* |
zroa'
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
נקבה
|
שורש |
ז־ר־ע
|
דרך תצורה |
משקל קְטוֹל
|
נטיות |
ר׳ זְרוֹעוֹת; זְרוֹעַ־, ר׳ זְרוֹעוֹת־
|
זרוע
ספינה המניפה שני מפרשי זרוע
- לשון המקרא הפרק העליון בגף העליון בגוף אדם, בין מפרק הכתף למפרק המרפק, ובהרחבה: הגף העליון כולו. הפרק העליון בגף החיה או בכנף העוף.
- השחקן הרים את זרועותיו וקלע את הכדור לסל.
- ”וּלְגָד אָמַר בָּרוּךְ מַרְחִיב גָּד כְּלָבִיא שָׁכֵן וְטָרַף זְרוֹעַ אַף-קָדְקֹד“ (דברים לג, פסוק כ)
- ”הוּא בָא עַד לֶחִי, וּפְלִשְׁתִּים הֵרִיעוּ לִקְרָאתוֹ. וַתִּצְלַח עָלָיו רוּחַ יְהוָה וַתִּהְיֶינָה הָעֲבֹתִים אֲשֶׁר עַל זְרוֹעוֹתָיו כַּפִּשְׁתִּים אֲשֶׁר בָּעֲרוּ בָאֵשׁ, וַיִּמַּסּוּ אֱסוּרָיו מֵעַל יָדָיו“ (שופטים טו, פסוק יד)
- לְךָ זְרֹעַ עִם-קַרְדֹּם, וְכָל-הָאָרֶץ לִי גַרְדֹּם "על השחיטה", חיים נחמן ביאליק
- אחד ממרכיבי קערת ליל הסדר הוא זרוע- כנף עוף או זרוע כבש מבושלת
- חלק המורכב ממוטות ומפרקים (באופן המזכיר גף אדם) במתקן או כלי, כולל כלים מכניים.
- מכשיר הטלוויזיה מחובר לקיר בעזרת זרוע מתכווננת
- זרוע העגורן מגיעה לקצה המרוחק של הבניין
- בחרתי במשקפיים אדומי הזרועות
- אחד מחלקי המנוע הוא זרוע הארכובה
- הצלנו על עצמנו מפני השמש בעזרת סוכך זרועות
- שלוחה, יובל, חלק היוצא מתוך מרכז.
- לשון המקרא כוח, חוזק, עצמה.
- ”עִמּוֹ זְרוֹעַ בָּשָׂר וְעִמָּנוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ לְעָזְרֵנוּ וּלְהִלָּחֵם מִלְחֲמֹתֵנוּ“ (דברי הימים ב׳ לב, פסוק ח)
- ”באתת ובמופתים ובמלחמה וביד חזקה ובזרוע נטויה ובמוראים גדלים ככל אשר עשה לכם ה' אלהיכם במצרים לעיניך“ (דברים ד, פסוק לד)
- אגף עיקרי בארגון; על פי רוב בצבא, במשטרה וכדומה.
- (ימאות) סקריה אלכסונית בספינת מפרשים, הנמשכת משני צדי התורן וממנה תלוי מפרש מרובע אורכי הנקרא "מפרש זרוע".
- "מפרש־זרוע מרֻבָּע מרימים בעזרת נֵף אחד, המקיף את התֹרֶן והעובר בשתי טבעות הקבועות לתכלית זו בזרוע." (שמואל טנקוס, שיט מפרשים, 1945)
- בניגוד לדעת Strongs' Concordance,[1]אינה קשורה לתיבת 'זרע'. יצוקה משורש קדום ד'-ר-ע (ארמית דרע, ערבית ד'רע), זרע משורש קדום ז-ר-ע (ארמית זרע, ערבית זרע).
[דרושים מקורות לכמה מן הטענות בפסקה זו]
- המילה משותפת לכמה שפות שמיות: ערבית: ذراع (ד'רע); אוגריתית: ḏrʕ (ד'רע);[2] ארמית: דְּרַע;[3],דְּרָעָא (חילוף אותיות ז-ד בין עברית לארמית);[4] כמילה כנענית מתועתק לאכדית zuruḫ (בתעתוק ע כנענית ל־ḫ אכדית);[5] געז: Mazra'at (מזרעת). מצרית תיכונה בהגיית דְזֶ'רֶֶעַ, בהגייה מאוחרת: דזֶ'רֶת ḏrt בהוראת יד . להלן הירוגליף:
מידע נוסף[עריכה]
1. במקרא מופיעה הצורה המורחבת אזרוע בה נוספה אלף פרוסתטית.
2. צורת ניקוד נוספת: זְרֹעַ.
- ”וְנָתַן לַכֹּהֵן הַזְּרֹעַ וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה“ (דברים יח, פסוק ג)
מילים נרדפות[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: זרוע |
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
זרוע
|
הגייה* |
zarua'
|
חלק דיבר |
שם־תואר
|
מין |
זכר
|
שורש |
ז־ר־ע
|
דרך תצורה |
משקל קָטוּל
|
נטיות |
ר׳ זְרוּעִים; נ׳ זְרוּעָה, נ"ר זְרוּעוֹת
|
- (נאמר על אדמה, קרקע, שטח כלשהו) שנטמנו בו זרעי צמחים.
- (נאמר על זרע צמח) שנטמן באדמה.
- בהשאלה: (נאמר על מרחב כלשהו) שמפוזרים או טמונים בו דברים.
- בהשאלה: מפוזר, מוקרן.