בית

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ערך זה עוסק בבַיִת, מבנה למגורים או יחידת זיכרון ופועל הנגזר ממילה זו. לערך העוסק בבֵּי"ת, אות באלפבית העברי; ראו ב.


תוכן עניינים   

בַּיִת א - בַּיִת ב - בִּיֵּת - בֻּיַּת

בַּיִת א[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בית
הגייה* bayit
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ב־י־ת
דרך תצורה משקל קַיִל
נטיות ר׳ בָּתִּים [1]; בֵּית־, ר׳ בָּתֵּי־; הפסק: בָּיִת
ביתו (1) של הרבי מלובביץ' בקראון הייטס, ניו יורק.
מצבה ועליה הבית (5) הראשון של "חורשת האקליפטוס".
  1. מבנה קבע המשמש למגורים.
    • ”וְלֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ וְלֹא תִתְאַוֶּה בֵּית רֵעֶךָ שָׂדֵהוּ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ שׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ“ (דברים ה, פסוק יז)
    • ”וְדִבְּרוּ הַשֹּׁטְרִים אֶל-הָעָם לֵאמֹר מִי-הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת-חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ פֶּן-יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יַחְנְכֶנּוּ“ (דברים כ, פסוק ה)
    • ”לא אשבח את ביתי, כי קטן הוא ולא אתבייש בו בשביל שיש גדולים וטובים ממנו“ (מאויב לאוהב, ש"י עגנון)
    • העיר תל־אביב מתאפיינת בבתי הבאוהאוס שלה.
  2. מקום אותו אדם אוהב ובו הוא מרגיש שייכות וביטחון.
    • העיר שלי היא בית בשבילי.
    • "הבית נוצר על ידי בני-זוג שקיבלו על עצמם לבנות משכן לאהבה בעולם אדיש ונטול אהבה" [2].
  3. משפחה, בית אב, קבוצת אנשים בעלת קשר דם חזק.
    • ”וַיְכַלְכֵּל יוֹסֵף אֶת-אָבִיו וְאֶת-אֶחָיו וְאֵת כָּל-בֵּית אָבִיו לֶחֶם לְפִי הַטָּף“ (בראשית מז, פסוק יב)
    • ”וַיָּקָם פַּרְעֹה לַיְלָה הוּא וְכָל-עֲבָדָיו וְכָל-מִצְרַיִם וַתְּהִי צְעָקָה גְדֹלָה בְּמִצְרָיִם כִּי-אֵין בַּיִת אֲשֶׁר אֵין-שָׁם מֵת“ (שמות יב, פסוק ל)
    • אצלכם בבית אוכלים חמין בשבת?
  4. שושלת או שבט, קבוצת אנשים המתייחסת על אותו אב קדמון.
    • ”וַהֲקִימֹתִי לִי כֹּהֵן נֶאֱמָן כַּאֲשֶׁר בִּלְבָבִי וּבְנַפְשִׁי יַעֲשֶׂה וּבָנִיתִי לוֹ בַּיִת נֶאֱמָן וְהִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי-מְשִׁיחִי כָּל-הַיָּמִים“ (שמואל א׳ ב, פסוק לה)
    • ”וַיָּבֹאוּ אַנְשֵׁי יְהוּדָה וַיִּמְשְׁחוּ-שָׁם אֶת-דָּוִד לְמֶלֶךְ עַל-בֵּית יְהוּדָה“ (שמואל ב׳ ב, פסוק ד)
    • ”וַיִּפְשְׁעוּ יִשְׂרָאֵל בְּבֵית דָּוִד עַד הַיּוֹם הַזֶּה“ (מלכים א׳ יב, פסוק יט)
  5. יחידה של מספר שורות בשיר, אשר על־פי רוב נבדלים זה מזה בנושאם.
    • כאשר כותבים שיר, נוהגים להפריד בין הבתים באמצעות שורה ריקה.
    • בשיר "הכניסיני תחת כנפך" של ח"נ ביאליק יש חמישה בתים.
  6. קבוצת אנשים המחזיקים באידיאולוגיה מסוימת, אסכולה.
  7. חלק פנימי של עצם או מבנה.
    • ”עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי-גֹפֶר, קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת־הַתֵּבָה; וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ, בַּכֹּפֶר“ (בראשית ו, פסוק יד)
    • ”וַיַּעַשׂ בְּצַלְאֵל אֶת-הָאָרֹן, עֲצֵי שִׁטִּים... וַיְצַפֵּהוּ זָהָב טָהוֹר, מִבַּיִת וּמִחוּץ“ (שמות לז, פסוקים אב)

גיזרון[עריכה]

  • במכתבי תענך, בכתב אכדי בניב כנעני מצוייה תבנית "בִּיתִּי-כָּה" , bîti-ka בהוראת "ביתך",הבית שלך"
  • אוגריתית ופיניקית, הגייה- בֲּתְּ
  • אכדית – bītu, bētu
  • אמהרית – bēt
  • ארמית – בַּיִת
  • ג'באלית, געז, תיגרינית, תיגרית – בֶּת, bet
  • מהרית וסוקוטרית – beyt, bêt
  • ערבית – بَيْت בַּיְת.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

   תרגום

מידע נוסף[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: בית מגורים
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בתים

הערות שוליים[עריכה]

  1. המקרה היחיד בעברית בו בא דגש אחרי תנועה גדולה בלתי מוטעמת.
  2. מרווין האריס. 1991. בני מיננו. ספריית מעריב. עמ' 142.

הערות שוליים[עריכה]

בַּיִת ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בית
הגייה* bayit
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ בָּתִּים
  1. יחידת זכרון במחשב, שלרוב גודלה 8 סיביות.

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: byte‏‏‏‏

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: בית (מחשב)

בִּיֵּת[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא ביית
שורש וגזרה ב־י־ת
בניין פִּעֵל
  1. (אקולוגיה) הרגיל בעל חיים לחיות לצד האדם; הפך זן של יצורים חיים למועילים למשק־האדם.
    • כשאימצנו את החתול אי אפשר היה להשתלט עליו, אבל בסופו של דבר בייתנו אותו.
    • הסינים היו הראשונים שבייתו את תולעי המשי.
  2. בהשאלה: הקנה לאדם נורמות הנהוגות בחברה.
    • ילדי התנהג כפרא אדם ועברו שנים רבות עד שהצלחנו לביית אותו.
  3. בהשאלה: ריסן, שעבד, השתלט, גרם לאחר לעשות כרצונו.
    • "כדי לביית את הפחד, אנחנו רוצים להכיר אותו ולהבין ממה הוא מורכב." (מתוך "איך לביית פחד במה?", אתר "מאמרים")

גיזרון[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]