יחס
מראה
יַחַס
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | יחס |
| הגייה* | yakhas |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | י־ח־ס |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | ר׳ יְחָסִים; ר׳ יַחֲסֵי־ |
- התייחסות לאדם, לחפץ או לעניין כלשהם.
- מלכתחילה הם גילו כלפיו יחס אוהד במיוחד.
- בהשוואה ל־. בחינת דבר מסוים בהשוואה לדבר אחר.
- שיעור ההתאמה בין שני גדלים. מנת חלוקת מספרים אחד בשני.
- היחס בין הבנות לבנים בקבוצה הוא 3 ל־2.
- (מתמטיקה) התאמה מוגדרת בין אובייקטים. תת קבוצה של המכפלה הקרטזית של מספר כלשהו של קבוצות.
- הסימנים "=", "<", "~" ו־"|" מייצגים את היחסים "שווה", "גדול מ־", "שקול ל־" ו"מחלק את".
- שקילויות, פונקציות ופעולות בינאריות הם סוגים של יחסים.
גיזרון
[עריכה]צירופים
[עריכה]נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]ראו גם
[עריכה]יֹחַס
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | יוחס |
| הגייה* | yokhas |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | י־ח־ס |
| דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
| נטיות | ר׳ יֻחֲסִין |
- לשון חז"ל היסטוריה משפחתית.
- ”אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי, מָצָאתִי מְגִלַּת יֻחֲסִין בִּירוּשָׁלַיִם וְכָתוּב בָּהּ, אִישׁ פְּלוֹנִי מַמְזֵר מֵאֵשֶׁת אִישׁ לְקַיֵּם דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.“ (משנה, מסכת יבמות – פרק ד, משנה יג)
- ”עשרה יוחסין עלו מבבל: כהני, לויי, ישראלי, חללי, גרי, וחרורי, ממזרי, נתיני, שתוקי, ואסופי.“ (משנה, מסכת קידושין – פרק ד, משנה א)
גיזרון
[עריכה]- המילה מופיעה בתנ"ך במשמעות זו בשֹין (ספר היחשֹ) וכפועל (המתיחשֹים) כ-20 פעמים בספר עזרא, נחמיה ודבה"י. בחז"ל כתובה בסמ"ך. משמעות יחס כיום קשר וזיקה בין דברים נולדה מהרחבה למשמעות זו.
צירוף
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה]יִחֵס
[עריכה]| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| שורש וגזרה | י־ח־ס |
| בניין | פִּעֵל |
- הודיע או הכיר בקשר בין שני דברים.
- היא כזו גאוותנית, כל ההצלחות שלי היא מיחסת לעצמה
גיזרון
[עריכה]- על פי הפועל התיחס בלשון חז"ל (במקרא התיחשׂ) בהקשר הזיקה המשפחתית בעיקר.
נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]