[דקדוק]דגש חזק שאין לו מטרה דקדוקית, אלא מטרתו להטעים את מבטא המילים בהן הוא מופיע. הוא מופיע במילים מסויימות, וכן בצורת הפסק של פעלים המתייחסים לנוכח: אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַרְאֶֽךָּ (בראשית יב, א), עַד־מָ֖ה אַשּׁ֥וּר תִּשְׁבֶּֽךָּ׃ (במדבר כד, כב), בַּצָּרָ֥ה קָרָ֗אתָ וָאֲחַ֫לְּצֶ֥ךָּ (תהלים פא, ח) ממךָּ - למשל, הִ֝צְמַ֗תָּה כׇּל־זוֹנֶ֥ה מִמֶּֽךָּ׃(תהלים עג, כז). דוגמות במילים מסויימות:
דגש לתפארת הקריאה הוא נדיר בהשוואה ליתר סוגי הדגשים בעברית, ונהוג לזכור את המילים השכיחות יותר בימינו בהן הוא מופיע עפ"י המשפט (דגש זה מופיע באות השנייה של מילים אלו):
ישנן מילים נוספות בהן מופיע סוג זה של דגש, אך הן פחות שכיחות, כמו לדוגמה בפסוק זה: ”אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר, וְאֶת עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר“ (ויקרא כ"ה, פסוק ה') במילה "עִנְּבֵי" האות נ' דגושה בדגש לתפארת הקריאה, המורה על הטעמת קריאת המילה והדגשת העיצור "נ". גם במילה "עִקְּבֹות" דגושה בדגש זה.
שים לב-בבניין התפעל ובבניין פיעל העיצורים א' ור' בד"כ גורמים להארכת תנועתה של עה"פ כאשר הם מתפקדים כפה"פ: מפתח לקמץ, למשל; הִתְעַרֵב←הִתְעָרֵב, מְסַאֵב←מְסָאֵב וכדומה...