שבט

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Filenew.png יש להוסיף לדף זה את הערך: שִׁבֵּט.

שֵׁבֶט[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שבט
הגייה* shevet
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׁ־ב־ט
דרך תצורה משקל קֵטֶל
נטיות ר׳ שְׁבָטִים; ס׳ שֵׁבֶט־, ס"ר שִׁבְטֵי־
  1. מקל, ענף, שוט.
    • "חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ שׂוֹנֵא בְנוֹ" (משלי יג כד)
    • "וְכִי יַכֶּה אִישׁ אֶת עַבְדּוֹ אוֹ אֶת אֲמָתוֹ בַּשֵּׁבֶט וּמֵת תַּחַת יָדוֹ נָקֹם יִנָּקֵם" (שמות כא כ)
    • "אַל-תִּמְנַע מִנַּעַר מוּסָר כִּי-תַכֶּנּוּ בַשֵּׁבֶט לֹא יָמוּת" (משלי כג יג)
  2. קבוצה של בני אדם (או חיות), בדרך כלל עם קשר דם וטריטוריה; קבוצת אנשים המתייחסת לאב קדום אחד.
    • ”וַיַּעַן שָׁאוּל וַיֹּאמֶר הֲלוֹא בֶן יְמִינִי אָנֹכִי מִקַּטַנֵּי שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁפַּחְתִּי הַצְּעִרָה מִכָּל מִשְׁפְּחוֹת שִׁבְטֵי בִנְיָמִן“ (שמואל א׳ ט, פסוק כא)

גיזרון[עריכה]

  • בשפה מצרית קדומה: שָבְּדְטְ shabṭ-t ;ובכתב ההרוגליפי המקורי מ"פאפירוס סלייר":
    SAAbd
    xt
  • אכדית: שָבִּטֻ 𒉺𒅁𒁉𒂅 šabbiṭu
  • קופטית, וארמנית-קדומה: שְׁבּוֹט. ϣⲃⲱⲧ ; šbōt במשמעות שרביט,מקל,מטה,לום.
  • סורית: שבטא ܫܒܛܐ‎
  • ערבית: שִיבְּט سِبْط גם במשמעות שבט מבני-ישראל,נכד-הנביא,נכד,מטה.
  • טגרנית: שֶבּט ስባጥ -דגן נדוש ,או דגן לאחר עיבודו. נגזרת של אותה מילה היא - ዘበጠ במשמעות "לחבוט"
  • מהארי: שבּוֹט sebōṭ - להכניע.
  • געז ואמהרית : זבּטָא או זפטא ዘበጠ - להכות.

מידע נוסף[עריכה]

  • זה מכבר הראו החוקרים, כי בלשון העברית המקראית, המונח 'שַבּט' shabṭ-t מהווה מקבילה סמנטית לתיבת 'מוּסַר', וכי ישנה הקבלה בין 'מוסר' והפועל 'יסר'.
  • המונח shabṭ-t יחד עם "מוסר" במשמעות מורחבת - הלקאה בשבט. שהיתה הנוהג הרגיל והמקובל בבתי הספר (עד להחלת המושג 'זכויות הילד'). מן הפאפירוסים מתחוור כי בטוי שגור היה במצרית קדומה : "אתה הכית על גבי, מוסרך נכנס לתוך אוזני" [1]. נהוג לתאר את השתלשלות המשמעות באמצעות מטונימיה כפולה: השבט (הַמַּטֶּה) מסמל את סמכות המנהיג, והמנהיג מסמל את הקבוצה המונהגת. תהליך דומה חל במילה מַטֶּה. למשל, י. גרינץ[1] כותב במאמר "מונחים קדומים בתורת כהנים": "כשם ש'שבט' - קיבוץ המתייחס על מוצא אחד בתוך כלל העם - בא מן השבט, השרביט, שביד ראש השבט, כך בא 'מטה' מן המטה שביד הראש [...]". חוקרת המקרא עתליה ברנר [2] מקשה על הסבר זה, בטענה שאין במקרא חוליה מקשרת של תהליך זה בה מופיעים המילים "שֵׁבֶט" "מַטֶּה" במשמעות המנהיג עצמו. בהמשך המאמר נמסרים מקורות בהם מופיעה תיבת "שבט" בהוראת "מנהיג" ”לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו“ (בראשית מט, פסוק י) וכן ( ”דָּן יָדִין עַמּוֹ כְּאַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל“ (בראשית מט, פסוק טז)). לטענתה, שלב ביניים כזה אינו נדרש עבור המילה "מַטֶּה", מהיותה נרדפת גמורה של המילה "שֵׁבֶט".
  • סמוך לגבול סוריה טורקיה באתר תל חלף נמצאה קערת השבעה ובה מופיעה בארמית המילה "שבט" [2] פרוש: "גם על שבט זה נרגל לא יגזור מגיפה. ומקערת השבעת - שדים אחרת, בשפה בבלית יהודית ובמשמעות מגיפה -"ומעבדי בישי שידי שבטי פלגי פגעי ירורי רוח- בישתא" [3].
  • כנראה שכוכב השביט הזכיר לקדמונים צורת שרביט או מקל. "נהירן לי שבילי דרקיעא כשבילי דנהרדעא٠ בר מכוכבא דשביט" [4]

נגזרות[עריכה]

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: rod‏‏‏‏ ‏(1), clan‏, tribe‏‏‏‏ ‏(2)
  • ערבית: قوم‏‏‏‏ (2)
  • רוסית: племя‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: שבט (מדעי החברה)

סימוכין[עריכה]

  "מונחים קדומים בתורת כהנים" מאת יהושע מאיר גרינץ, לשוננו מ (תשל"ו), עמ' 12.

  "על מטה ושבט וסיווגן הסמנטי" מאת עתליה ברנר, לשוננו מד (תש"ם), עמ' 100-108.

שְׁבָט[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שבט
הגייה* shvat
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות
חודשים עבריים

תשריחשוון / מרחשווןכסלו
טבתשבטאדרניסןאייר
סיווןתמוזאבאלול

  1. החודש החמישי בלוח השנה העברי, בשנה המתחילה בחודש תשרי, כנהוג מימי בית שני, והחודש האחד־עשר בשנה המתחילה בחודש ניסן, שהיה נהוג בימי בית ראשון. מגיע אחרי טבת, ולפני אדר. בחודש שבט 30 יום.
    • ”בְּיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לְעַשְׁתֵּי־עָשָׂר חֹדֶשׁ, הוּא־חֹדֶשׁ שְׁבָט, בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ, הָיָה דְבַר־יהוה אֶל־זְכַרְיָה בֶּן־בֶּרֶכְיָהוּ בֶּן־עִדּוֹא הַנָּבִיא לֵאמֹר.“ (זכריה א, פסוק ז)
    • ”בְּאֶחָד בִּשְׁבָט, רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָן, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי; בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ.“ (משנה, מסכת ראש השנהפרק א, משנה א)
    • "פָּקַחְתִּי אֶת עֵינַי, הָיָה אָז חֹדֶשׁ שְׁבָט, / רָאִיתִי מֵעָלַי צִפּוֹר קְטַנָּה אַחַת / וּתְכֵלֶת הַשָּׁמַיִם וְעָנָן יָחִיד / וְרָאִיתִי – אֶת הָהָר הַיָּרֹק תָּמִיד." (הָהָר הַיָּרֹק תָּמִידערך מקביל בוויקיפדיה, מאת יורם טהרלב)


גיזרון[עריכה]

  • מאכדית: שַׁבָּטוּ (shabatu). יש החושבים שפירוש השם הוא "מַכֶּה" (ראו לעיל: "שֵבֶט"), והכוונה לגשם הכבד. מקבילה בערבית: شباط (שַבַּאט) – פברואר.

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • ערבית: شباط‏‏‏‏ (הגייה: שַבַּאט)

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: שבט (חודש)

סמוכין[עריכה]

  1. (לנסינג 2-1, 11; אנסטאזי 7, 8 IV)
  2. ("wmwtn šbT zy nyrgl lla ygtzr mn mth")
  3. The Comprehensive Aramaic Lexicon; šbṭ, šbṭˀ
  4. בבלי ברכות,ט