שבט

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שֵׁבֶט[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שבט
הגייה* shevet
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׁ־ב־ט
דרך תצורה משקל קֵטֶל
נטיות ר׳ שְׁבָטִים; ס׳ שֵׁבֶט־, ס"ר שִׁבְטֵי־
  1. מקל, ענף, שוט.
    • "חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ שׂוֹנֵא בְנוֹ" (משלי יג כד)
    • "וְכִי יַכֶּה אִישׁ אֶת עַבְדּוֹ אוֹ אֶת אֲמָתוֹ בַּשֵּׁבֶט וּמֵת תַּחַת יָדוֹ נָקֹם יִנָּקֵם" (שמות כא כ)
    • "אַל-תִּמְנַע מִנַּעַר מוּסָר כִּי-תַכֶּנּוּ בַשֵּׁבֶט לֹא יָמוּת" (משלי כג יג)
    1. (בהשאלה) שבט הביקורת - העמדת אדם תחת בחינה ביקורתית.
    2. (בהשאלה) שבט החכמה - האמת הנגלית מבין הראיות ומספקת טעמים לפעולה
  2. קבוצה של בני אדם (או חיות), בדרך כלל עם קשר דם וטריטוריה; קבוצת אנשים המתייחסת לאב קדום אחד.
    • ”וַיַּעַן שָׁאוּל וַיֹּאמֶר הֲלוֹא בֶן יְמִינִי אָנֹכִי מִקְּטַנֵּי שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁפַּחְתִּי הַצְּעִרָה מִכָּל מִשְׁפְּחוֹת שִׁבְטֵי בִנְיָמִן“ (שמואל א׳ ט, פסוק כא)

גיזרון[עריכה]

דף זה מופיע ברשימת הערכים הדורשים שכתוב.

ייתכנו לכך סיבות אחדות: ייתכן שהמידע המצוי בדף זה מכיל טעויות, שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים לויקימילון, או שהערך נראה מועתק אך לא ידוע מהיכן. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד הדף לא תוקן. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, תוכלו לציין זאת בדף השיחה שלו.



  • בשפה מצרית קדומה: שָבְּדְטְ shabṭ-t ;ובכתב ההרוגליפי המקורי מ"פאפירוס סלייר":
    SAAbd
    xt
  • אכדית: שָבִּטֻ 𒉺𒅁𒁉𒂅 šabbiṭu
  • קופטית, וארמנית-קדומה: שְׁבּוֹט. ϣⲃⲱⲧ ; šbōt במשמעות שרביט,מקל,מטה,לום.
  • סורית: שבטא ܫܒܛܐ‎
  • ערבית: שִיבְּט سِبْط גם במשמעות שבט מבני-ישראל,נכד-הנביא,נכד,מטה.
  • טגרנית: שֶבּט ስባጥ -דגן נדוש ,או דגן לאחר עיבודו. נגזרת של אותה מילה היא - ዘበጠ במשמעות "לחבוט"
  • מהארי: שבּוֹט sebōṭ - להכניע.
  • געז ואמהרית : זבּטָא או זפטא ዘበጠ - להכות.

מידע נוסף[עריכה]

  • זה מכבר הראו החוקרים, כי בלשון העברית המקראית, המונח 'שַבּט' shabṭ-t מהווה מקבילה סמנטית לתיבת 'מוּסַר', וכי ישנה הקבלה בין 'מוסר' והפועל 'יסר'.
  • המונח shabṭ-t יחד עם "מוסר" במשמעות מורחבת - הלקאה בשבט. מן הפאפירוסים מתחוור כי בטוי שגור היה במצרית קדומה : "אתה הכית על גבי, מוסרך נכנס לתוך אוזני" [1]. נהוג לתאר את השתלשלות המשמעות באמצעות מטונימיה כפולה: השבט (הַמַּטֶּה) מסמל את סמכות המנהיג, והמנהיג מסמל את הקבוצה המונהגת. תהליך דומה חל במילה מַטֶּה. והיו שקישרו בין השמות 'מטה' ו'שבט' כדוגמת י. גרינץ[1] שמעריך במאמר "מונחים קדומים בתורת כהנים" כי " תיבת 'שבט' משמשת בהוראת 'תת קבוצה היושבת בין קיבוץ של אנשים' ז"א 'שבט' בהוראת יחידה נפרדת בתוך שאר העם המסומל בעזרת שרביטו של ראש השבט, ואותו שרביט מקביל אל השם 'מטֶה' . חוקרת המקרא עתליה ברנר [2] מקשה על הסבר זה, בטענה שאין במקרא חוליה מקשרת של תהליך זה בה מופיעים המילים "שֵׁבֶט" "מַטֶּה" במשמעות המנהיג עצמו. בהמשך המאמר נמסרים מקורות בהם מופיעה תיבת "שבט" בהוראת "מנהיג" ”לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו (בראשית מט, פסוק י) , וכן ( ”דָּן יָדִין עַמּוֹ כְּאַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל“ (בראשית מט, פסוק טז)). לטענתה, שלב ביניים כזה אינו נדרש עבור המילה "מַטֶּה", מהיותה נרדפת גמורה של המילה "שֵׁבֶט".
  • סמוך לגבול סוריה טורקיה באתר תל חלף נמצאה קערת השבעה ובה מופיעה בארמית המילה "שבט" [2] ציטוט: "גם על שבט זה נרגל לא יגזור מגיפה. ומקערת השבעת - שדים אחרת, בשפה בבלית יהודית ובמשמעות מגיפה -"ומעבדי בישי שידי שבטי פלגי פגעי ירורי רוח- בישתא" [3].
  • כנראה שכוכב השביט הזכיר לקדמונים צורת שרביט או מקל. "נהירן לי שבילי דרקיעא כשבילי דנהרדעא בר מכוכבא דשביט" [4]

נגזרות[עריכה]

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: rod‏‏‏‏ ‏(1), tribe‏, clan‏‏‏‏ ‏(2)
  • ערבית: قوم‏‏‏‏ (2)
  • רוסית: племя‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: שבט (מדעי החברה)

סימוכין[עריכה]

  "מונחים קדומים בתורת כהנים" מאת יהושע מאיר גרינץ, לשוננו מ (תשל"ו), עמ' 12.

  "על מטה ושבט וסיווגן הסמנטי" מאת עתליה ברנר, לשוננו מד (תש"ם), עמ' 100-108.

שָׁבַט[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה ש־ר־ש
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון חז"ל [לא בשימוש] הכה במקל חבט

גיזרון[עריכה]

פועל גזור מן שם העצם דלעיל

ראו גם[עריכה]

שִׁבֵּט[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שיבט
שורש וגזרה שׁ־ב־ט
בניין פִּעֵל
  1. עברית חדשה [ביולוגיה] (יש לשכתב פירוש זה): העתיק רצף גנטי

גיזרון[עריכה]

סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

חידוש על פי שֵׁבֶט -הקשר המשפחתי שאר בשר.

נגזרות[עריכה]

שְׁבָט[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שבט
הגייה* shvat
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׁ־ב־ט
דרך תצורה משקל קְטָל
נטיות
חודשים עבריים

תשריחשוון / מרחשווןכסלו
טבתשבטאדרניסןאייר
סיווןתמוזאב/ מנחם אבאלול

  1. החודש החמישי בלוח השנה העברי, בשנה המתחילה בחודש תשרי, כנהוג מימי בית שני, והחודש האחד־עשר בשנה המתחילה בחודש ניסן, שהיה נהוג בימי בית ראשון. מגיע אחרי טבת, ולפני אדר. בחודש שבט 30 יום.
    • ”בְּיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לְעַשְׁתֵּי־עָשָׂר חֹדֶשׁ, הוּא־חֹדֶשׁ שְׁבָט, בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ, הָיָה דְבַר־יהוה אֶל־זְכַרְיָה בֶּן־בֶּרֶכְיָהוּ בֶּן־עִדּוֹא הַנָּבִיא לֵאמֹר.“ (זכריה א, פסוק ז)
    • ”בְּאֶחָד בִּשְׁבָט, רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָן, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי; בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ.“ (משנה, מסכת ראש השנהפרק א, משנה א)
    • "פָּקַחְתִּי אֶת עֵינַי, הָיָה אָז חֹדֶשׁ שְׁבָט, / רָאִיתִי מֵעָלַי צִפּוֹר קְטַנָּה אַחַת / וּתְכֵלֶת הַשָּׁמַיִם וְעָנָן יָחִיד / וְרָאִיתִי – אֶת הָהָר הַיָּרֹק תָּמִיד." (הָהָר הַיָּרֹק תָּמִידערך מקביל בוויקיפדיה, מאת יורם טהרלב)


גיזרון[עריכה]

  • מאכדית: שַׁבָּטוּ (shabatu). יש החושבים שפירוש השם הוא "מַכֶּה" (ראו לעיל: "שֵבֶט"), והכוונה לגשם הכבד. מקבילה בערבית: شباط (שַבַּאט) – פברואר.
  • 𒊭𒉺𒌅 בהגיית שַׁפַּטֻ בהוראת 'יומו הראשון של חלקו השני של החודש' (השוו: ט"וּ בֶּשַׁפַּטֻ . ז"א, 15 בשַׁפַּטֻ) מהווה מן נגזרת קדומה למילה ולמושג שבת.

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • ערבית: شباط‏‏‏‏ (הגייה: שַבַּאט)

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: שבט (חודש)

סמוכין[עריכה]

  1. (לנסינג 2-1, 11; אנסטאזי 7, 8 IV)
  2. ("wmwtn šbT zy nyrgl lla ygtzr mn mth")
  3. The Comprehensive Aramaic Lexicon; šbṭ, šbṭˀ
  4. בבלי ברכות,ט