בן בית

בֶּן בַּיִת

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	בן בית
הגייה*	ben bait
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה	צירוף
נטיות	נ׳ בַּת־בַּיִת, ר׳ בְּנֵי־בַּיִת

1. לשון המקרא מי שנחשב חלק ממשק הבית.

   • ”וַיֹּאמֶר אַבְרָם, הֵן לִי לֹא נָתַתָּה זָרַע; וְהִנֵּה, בֶן בֵּיתִי יוֹרֵשׁ אֹתִי.“ (בראשית טו, פסוק ג)
   • ”רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בָּנֶיךָ שָׂמוּ פְּנֵיהֶם עָלַי, שֶׁאֲנִי כְּבֶן בַּיִת לְפָנֶיךָ.“ (משנה, מסכת תענית – פרק ג, משנה ח)

תרגום

• אנגלית: homie‏‏‏‏

ראו גם

• אב בית
• שותף
• בן ברית

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: בני בית

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בן בית