בן בית

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

בֶּן בַּיִת[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה* ben bait
חלק דיבר
מין
שורש ש־ר־ש
דרך תצורה
נטיות
  1. לשון המקרא עבד המשוחרר בעקבות אימוצו לבן בידי בעליו
    • ”וַיֹּאמֶר אַבְרָם הֵן לִי לֹא נָתַתָּה זָרַע וְהִנֵּה בֶן בֵּיתִי יוֹרֵשׁ אֹתִי“ (בראשית טו, פסוק ג)
  2. עברית חדשה אדם שניתן בו אמון מלא, ושהבית פתוח לפניו לרווחה
    • המטפל בסבתא היה בן בית אצלה עד שהתגלה אוסף הכובעים שהיה נוהג לסחוב לה ולחברותיה בעודן משחקות ברידג' בשבת / פלונימוס.

מקור[עריכה]

  • (1) מן המקרא. בתקופת המקרא 'בן בית' היה עובד את בעליו בחייו, ויורש אותו באם היה בעליו נותר חשוך ילדים.
  • (2) הרודוטוס מוסר כי בחצר מלך פרס אחשוורוש (כסרכסס) נתרכזו מלכים כפופים ואחשדרפנים ואף מאצילי פרס יש שבאו לשבת בחצר. הנסיכים היו הן מדֲרי החצר והן ממושלי המדינות מהם היו מאוכלי שולחן המלך כבוד שהעניק המלך למקורביו וקרויים בלשון האווסטית בהגיית: וויסו פֻּטרה (viso puthra) ובארמית: בר ביתא (בני בית) [1].

ביטויים קרובים[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: homie‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: ערך בוויקיפדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בן בית
  • שם כותב, [Address תיאור המאמר], שם האתר

הערות שוליים[עריכה]

  1. הרודוטוס: ה'-24