מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
הערך: עִיֵּר .
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא עיר
הגייה * ir
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ע־י־ר
דרך תצורה משקל קִיל
נטיות ר׳ עָרִים; ס"ר עָרֵי־
העיר תל אביב אזור בנוי בצפיפות , התיישבותי ומאוכלס .
”וַיֹּאמְרוּ – הָבָה נִבְנֶה־לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם, וְנַעֲשֶׂה־לָּנוּ שֵׁם; פֶּן־נָפוּץ, עַל־פְּנֵי כָל־הָאָרֶץ.“ (בראשית יא , פסוק ד ) ”וְאֵת הֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לַלְוִיִּם, אֵת שֵׁשׁ־עָרֵי הַמִּקְלָט אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לָנֻס שָׁמָּה הָרֹצֵחַ; וַעֲלֵיהֶם תִּתְּנוּ אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם עִיר .“ (במדבר לה , פסוק ו ) ”כֹּל עָרֵי הַלְוִיִּם בְּתוֹךְ אֲחֻזַּת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל; עָרִים אַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה וּמִגְרְשֵׁיהֶן. תִּהְיֶינָה הֶעָרִים הָאֵלֶּה עִיר עִיר וּמִגְרָשֶׁיהָ סְבִיבֹתֶיהָ; כֵּן לְכָל־הֶעָרִים הָאֵלֶּה.“ (יהושע כא , פסוקים לט –מ ) ”...וּבְכָל־עָרָיו נְוֵה רֹעִים מַרְבִּצִים צֹאן. בְּעָרֵי הָהָר בְּעָרֵי הַשְּׁפֵלָה וּבְעָרֵי הַנֶּגֶב...“ (ירמיהו לב , פסוקים יב –יג ) ”וַיִּשְׁכַּח יִשְׂרָאֵל אֶת־עֹשֵׂהוּ וַיִּבֶן הֵיכָלוֹת, וִיהוּדָה הִרְבָּה עָרִים בְּצֻרוֹת; וְשִׁלַּחְתִּי־אֵשׁ בְּעָרָיו , וְאָכְלָה אַרְמְנֹתֶיהָ.“ (הושע ח , פסוק יד ) ”וַיֵּצֵא יוֹנָה מִן־הָעִיר , וַיֵּשֶׁב מִקֶּדֶם לָעִיר ; וַיַּעַשׂ לוֹ שָׁם סֻכָּה, וַיֵּשֶׁב תַּחְתֶּיהָ בַּצֵּל – עַד אֲשֶׁר יִרְאֶה מַה־יִּהְיֶה בָּעִיר .“ (יונה ד , פסוק ה ) ”טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם, מִגִּבּוֹר; וּמֹשֵׁל בְּרוּחוֹ, מִלּכֵד עִיר .“ (משלי טז , פסוק לב ) ”וַיִּשְׁכּוֹן עָרִים נִכְחָדוֹת; בָּתִּים לֹא־יֵשְׁבוּ לָמוֹ, אֲשֶׁר הִתְעַתְּדוּ לְגַלִּים.“ (איוב טו , פסוק כח ) ”אָקוּמָה נָּא וַאֲסוֹבְבָה בָעִיר בַּשְּׁוָקִים וּבָרְחֹבוֹת, אֲבַקְשָׁה אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי; בִּקַּשְׁתִּיו, וְלֹא מְצָאתִיו.“ (שיר השירים ג , פסוק ב ) ”עִיר קְטַנָּה, וַאֲנָשִׁים בָּהּ מְעָט; וּבָא־אֵלֶיהָ מֶלֶךְ גָּדוֹל, וְסָבַב אֹתָהּ וּבָנָה עָלֶיהָ מְצוֹדִים גְּדֹלִים.“ (קהלת ט , פסוק יד )
משומרית: 𒌷 (uru) ; מקבילה באוגריתית 𐎓𐎗 (ʿr) , ובאכדית ālu בחילוף ל/ר. בצורה האכדית מופיעה תנועת a ארוכה כמו בנטיית הריבוי.
नगर (תעתיק: nagar)都市 (תעתיק: toshi)بلد (תעתיק: בַלַד)قصبه (תעתיק קַצַבָה)시 (תעתיק: si)นคร (תעתיק: ná-kɔɔn)เชียง (תעתיק: chiiang)
ערך בוויקיפדיה:
עיר
השורש עיר
השורש ע־י־ר הוא שורש מגזרת השלמים .
ע־י־ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
נִפְעַל -אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
הִפְעִיל -אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
הֻפְעַל -אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
פִּעֵל עִיֵּר מְעַיֵּר
יְעַיֵּר
עַיֵּר
לְעַיֵּר
פֻּעַל עֻיַּר מְעֻיָּר יְעֻיַּר
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל הִתְעַיֵּר מִתְעַיֵּר
יִתְעַיֵּר
הִתְעַיֵּר
לְהִתְעַיֵּר
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא עיר
הגייה * ir
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות
[ארמית מלאך
"חָזֵה הֲוֵית בְּחֶזְוֵי רֵאשִׁי עַל מִשְׁכְּבִי וַאֲלוּ עִיר וְקַדִּישׁ מִן שְׁמַיָּא נָחִת" (דניאל ד י ) "ולא ירד עמו לא עיר ולא שרף ולא מלאך, אלא הקב"ה בעצמו" (מדרש תהלים קיח יא )
חילוף צ/ע בין ארמית לעברית עם ציר .
רש"י : ואלו עיר וקדיש - והוא מלאך שהוא ער לעולם וקדוש.אבן עזרא : עיר - מלאך ורבי משה אמר שאיננו גוף והוא ער תמיד ולא ישן.מצודת ציון : עיר - מלאך המחריב והוא מלשון ערו ערו (תהלים קלז, ז).
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא עיר
הגייה * a yir
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ע־ו־ר
דרך תצורה משקל קַיִל
נטיות ר׳ עֲיָרִים; עִיר־, ר׳ עִירֵי־
עיר קטן בן החמור , חמור רך בשנים.
”...פָּרוֹת אַרְבָּעִים, וּפָרִים עֲשָׂרָה; אֲתֹנֹת עֶשְׂרִים, וַעְיָרִם עֲשָׂרָה.“ (בראשית לב , פסוק טז ) ”וַיְהִי־לוֹ שְׁלֹשִׁים בָּנִים רֹכְבִים עַל־שְׁלֹשִׁים עֲיָרִים ...“ (שופטים י , פסוק ד ) ”...יִשְׂאוּ עַל־כֶּתֶף עֲיָרִים חֵילֵהֶם, וְעַל־דַּבֶּשֶׁת גְּמַלִּים אוֹצְרֹתָם – עַל־עַם לֹא יוֹעִילוּ.“ (ישעיהו ל , פסוק ו ) ”...הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ, צַדִּיק וְנוֹשָׁע הוּא; עָנִי וְרֹכֵב עַל־חֲמוֹר, וְעַל־עַיִר בֶּן־אֲתֹנוֹת.“ (זכריה ט , פסוק ט )
מקבילה בערבית: عَيْر (עַיְר)
צורת הסמיכות של שם זה היא אחת משלוש צורות חריגות במשקל "קַיִל", שבצורת הסמיכות יבוא חיריק מלא ולא צירי מלא (כמו למשל מִן בַּיִת: בֵּית־, מִן תַּיִשׁ: תֵּישׁ־ וכו'), אלה הם: דַּיִשׁ (נ': דִּישׁ־), עַיִר (נ': עִיר־) ו- שַׁיִת (נ': שִׁית־).
יש להוסיף לדף זה את הערך: עִיֵּר.
ערך בוויקיפדיה: עיר