שיר

תוכן עניינים

יצירה מילולית־מוזיקלית שאותה יכולים לבצע (באופן ווקלי) אדם אחד או יותר.
- ”עוּרִי עוּרִי דְּבוֹרָה עוּרִי עוּרִי דַּבְּרִי-שִׁיר קוּם בָּרָק וּשֲׁבֵה שֶׁבְיְךָ בֶּן-אֲבִינֹעַם.“ (שופטים ה, פסוק יב)
- ”וַיְדַבֵּר שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל וַיְהִי שִׁירוֹ חֲמִשָּׁה וָאָלֶף.“ (מלכים א׳ ה, פסוק יב)
- ”וְהִשְׁבַּתִּי הֲמוֹן שִׁירָיִךְ וְקוֹל כִּנּוֹרַיִךְ לֹא יִשָּׁמַע עוֹד.“ (יחזקאל כו, פסוק יג)
- ”לַמְנַצֵּח בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר שִׁיר.“ (תהלים סז, פסוק א)
- ”כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי-שִׁיר וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן.“ (תהלים קלז, פסוק ג)
- האם שרה שיר ערש לתינוק.
- בחזרה של המקהלה שרנו שירים עצובים.
שם פרטי לנקבה.
- "אנ'לא עמיר בניון / אין לי כזה מנעד / אני לא שירי, גבסו או נינט / לא, אף פעם לא הייתי בכוכב נולד" (שר מהלב, מאת ציון ברוך)

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שייר
הגייה^*	shyar
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	שׁ־י־ר
דרך תצורה	משקל קְטָל
נטיות	ר׳ שְׁיָרִים; שְׁיַר־, ר׳ שְׂיָרֵי־; זוגי שִׁירַיִם

הפריש שארית, נתן שְׁיָר.
- ”שייר קרקע כל שהוא מתנתו קיימת“ (בבלי, מסכת בבא בתרא – דף קמט, עמוד ב)