מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
שיר |
| הגייה* |
shir |
| חלק דיבר |
שם־עצם |
| מין |
זכר |
| שורש |
שׁ־י־ר |
| דרך תצורה |
משקל קִיל |
| נטיות |
ר' שִׁירִים; שִׁיר־, ר' שִׁירֵי־ |
- יצירה מילולית-מוסיקלית אותה יכולים לבצע (באופן ווקלי) מספר אנשים או איש אחד.
-
- האם שרה שיר ערש לתינוק.
- בחזרה של המקהלה שרנו שירים עצובים.
- זֶמֶר.
- יצירה פיוטית.
-
- "שִׁיר הַשִּׁירִים, אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה" (שיר השירים א, א).
מילים נרדפות[עריכה]
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
שייר |
| הגייה* |
shyar |
| חלק דיבר |
שם־עצם |
| מין |
זכר |
| שורש |
שׁ־י־ר |
| דרך תצורה |
משקל קְטָל |
| נטיות |
ר' שְׁיָרִים; שְׁיַר־, ר' שְׂיָרֵי־; זוגי שִׁירַיִם |
- שארית, חלק שנשאר מדבר שהתכלה.
-
- ילד טוב אוכל הכל ואינו משאיר שיירים בצלחת.
מילים נרדפות[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל |
| כתיב מלא |
שייר |
| שורש וגזרה |
שׁ־י־ר |
| בניין |
פיעל |
- הפריש שארית, נתן שְׁיָר.
-
