שיר

שִׁיר[עריכה]

יצירה מילולית־מוזיקלית שאותה יכולים לבצע (באופן ווקלי) אדם אחד או יותר.
- ”עוּרִי עוּרִי דְּבוֹרָה, עוּרִי עוּרִי דַּבְּרִי־שִׁיר; קוּם בָּרָק וּשֲׁבֵה שֶׁבְיְךָ, בֶּן־אֲבִינֹעַם.“ (שופטים ה, פסוק יב)
- ”וַיְדַבֵּר שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל; וַיְהִי שִׁירוֹ חֲמִשָּׁה וָאָלֶף.“ (מלכים א׳ ה, פסוק יב)
- ”וְהִשְׁבַּתִּי הֲמוֹן שִׁירָיִךְ; וְקוֹל כִּנּוֹרַיִךְ לֹא יִשָּׁמַע עוֹד.“ (יחזקאל כו, פסוק יג)
- ”לַמְנַצֵּח בִּנְגִינֹת; מִזְמוֹר שִׁיר.“ (תהלים סז, פסוק א)
- ”כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי־שִׁיר, וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה; שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן.“ (תהלים קלז, פסוק ג)
- בחזרה של המקהלה שרנו שירים עצובים.
שם פרטי לנקבה.
- "אנ'לא עמיר בניון / אין לי כזה מנעד / אני לא שירי, גבסו או נינט / לא, אף פעם לא הייתי בכוכב נולד" (שר מהלב, מאת ציון ברוך)

בבלית, ואכדית (בתעודות מארי,ובארכיון ראס שמרה) - בצורת (שֶֶׁרֻ šēru) בהוראת שיר ^[1].

سرود‎‏‏‏‏ (תעתיק: סרוד)

ערך בוויקיפדיה: שיר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שייר
הגייה^*	shyar
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	שׁ־א־ר
דרך תצורה	משקל קְטָל
נטיות	ר׳ שְׁיָרִים; שְׁיַר־, ר׳ שְׂיָרֵי־; זוגי שִׁירַיִם

הפריש שארית, נתן שְׁיָר.
- ”שייר קרקע כל שהוא מתנתו קיימת“ (בבלי, מסכת בבא בתרא – דף קמט, עמוד ב)

לשון המקרא טבעת עגולה לתכשיט ובדר"כ זו הניתנת בצואר בעל חיים לשמירתו.
- ”בַּיּוֹם הַהוּא יָסִיר אֲדֹנָי אֵת תִּפְאֶרֶת הָעֲכָסִים, וְהַשְּׁבִיסִים, וְהַשַּׂהֲרֹנִים. הַנְּטִיפוֹת, וְהַשֵּׁירוֹת, וְהָרְעָלוֹת.“ (ישעיהו ג, פסוקים יח – יט)
- ”יוֹצֵא הַגָּמָל בְּאַפְסָר, וְנָאקָה בַּחֲטָם, וְלֻבְדְּקִיס בִּפְרֻמְבְּיָא, וְסוּס בַּשֵּׁיר; וְכָל בַּעֲלֵי הַשֵּׁיר יוֹצְאִים בַּשֵּׁיר וְנִמְשָׁכִים בַּשֵּׁיר.“ (משנה, מסכת שבת – פרק ה, משנה א)
- ”ובלבד שלא יתננו לתוך השיר או לתוך הטבעת“ (תוספתא, מסכת שבת – פרק ד, הלכה ט)
- ”עשה לי שירים נזמים טבעות ואקדש אני לך“ (בבלי, מסכת קידושין – דף מח, עמוד א)

↑ The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago -1995 ,šēru , page - 335
↑ "שֵׁרָה",‏ לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 8285)