מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
שיר
|
הגייה* |
shir
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
שׁ־י־ר
|
דרך תצורה |
משקל קִיל
|
נטיות |
ר׳ שִׁירִים; שִׁיר־, ר׳ שִׁירֵי־
|
- יצירה מילולית־מוזיקלית שאותה יכולים לבצע (באופן ווקלי) אדם אחד או יותר.
- ”עוּרִי עוּרִי דְּבוֹרָה עוּרִי עוּרִי דַּבְּרִי-שִׁיר קוּם בָּרָק וּשֲׁבֵה שֶׁבְיְךָ בֶּן-אֲבִינֹעַם.“ (שופטים ה, פסוק יב)
- ”וַיְדַבֵּר שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל וַיְהִי שִׁירוֹ חֲמִשָּׁה וָאָלֶף.“ (מלכים א׳ ה, פסוק יב)
- ”וְהִשְׁבַּתִּי הֲמוֹן שִׁירָיִךְ וְקוֹל כִּנּוֹרַיִךְ לֹא יִשָּׁמַע עוֹד.“ (יחזקאל כו, פסוק יג)
- ”לַמְנַצֵּח בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר שִׁיר.“ (תהלים סז, פסוק א)
- ”כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי-שִׁיר וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן.“ (תהלים קלז, פסוק ג)
- האם שרה שיר ערש לתינוק.
- בחזרה של המקהלה שרנו שירים עצובים.
- שם פרטי לנקבה.
- "אנ'לא עמיר בניון / אין לי כזה מנעד / אני לא שירי, גבסו או נינט / לא, אף פעם לא הייתי בכוכב נולד" (שר מהלב, מאת ציון ברוך)
- בבלית, ואכדית (בתעודות מארי,ובארכיון ראס שמרה) - בצורת (שֶֶׁרֻ šēru) בהוראת שיר [1].
מילים נרדפות[עריכה]
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
שייר
|
הגייה* |
shyar
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
שׁ־א־ר
|
דרך תצורה |
משקל קְטָל
|
נטיות |
ר׳ שְׁיָרִים; שְׁיַר־, ר׳ שְׂיָרֵי־; זוגי שִׁירַיִם
|
- שארית, חלק שנשאר מדבר שהתכלה.
- ילד טוב אוכל הכול ואינו משאיר שיירים בצלחת.
- משמעות ש־י־ר בלשון חז"ל מחליפה את משמעות ש־א־ר שאר המקראי.
מילים נרדפות[עריכה]
מידע נוסף[עריכה]
- צורת הרבים היא שְׁיָרִים אך נהוג גם שִׁירַיִם.
ניתוח דקדוקי - פועל
|
כתיב מלא |
שייר
|
שורש וגזרה |
שׁ־י־ר
|
בניין |
פִּעֵל
|
- הפריש שארית, נתן שְׁיָר.
מילים נרדפת[עריכה]
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
|
הגייה* |
|
חלק דיבר |
|
מין |
|
שורש |
ש־ר־ש
|
דרך תצורה |
|
נטיות |
|
- לשון חז"ל טבעת עגולה לתכשיט ובדר"כ זו הניתנת בצואר בעל חיים לשמירתו.
- ”יוֹצֵא הַגָּמָל בְּאַפְסָר, וְנָאקָה בַּחֲטָם, וְלֻבְדְּקִיס בִּפְרֻמְבְּיָא, וְסוּס בַּשֵּׁיר; וְכָל בַּעֲלֵי הַשֵּׁיר יוֹצְאִים בַּשֵּׁיר וְנִמְשָׁכִים בַּשֵּׁיר.“ (משנה, מסכת שבת – פרק ה, משנה א)
- ”ובלבד שלא יתננו לתוך השיר או לתוך הטבעת“ (תוספתא, מסכת שבת – פרק ד, הלכה ט)
- ”עשה לי שירים נזמים טבעות ואקדש אני לך“ (בבלי, מסכת קידושין – דף מח, עמוד א)
- ”כשיר מהו? כשורה מהו? -בצורת שיר ובצורת שורה ישרה מה הדין“ (בבלי, מסכת נדה – דף נח, עמוד א)
מילים נרדפות[עריכה]
מידע נוסף[עריכה]
- אין לבלבל בצורת הרבים עם שיראים שמדובר בבגדי משי.
- ↑ The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago -1995 ,šēru , page - 335