מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | שיר |
| הגייה* | shir |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | שׁ־י־ר א |
| דרך תצורה | משקל קִיל |
| נטיות | ר׳ שִׁירִים; שִׁיר־, ר׳ שִׁירֵי־ |
- יצירה מילולית־מוזיקלית שאותה יכולים לבצע (באופן ווקלי) אדם אחד או יותר.
- ”עוּרִי עוּרִי דְּבוֹרָה, עוּרִי עוּרִי דַּבְּרִי־שִׁיר; קוּם בָּרָק וּשֲׁבֵה שֶׁבְיְךָ, בֶּן־אֲבִינֹעַם.“ (שופטים ה, פסוק יב)
- ”וַיְדַבֵּר שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל; וַיְהִי שִׁירוֹ חֲמִשָּׁה וָאָלֶף.“ (מלכים א׳ ה, פסוק יב)
- ”וְהִשְׁבַּתִּי הֲמוֹן שִׁירָיִךְ; וְקוֹל כִּנּוֹרַיִךְ לֹא יִשָּׁמַע עוֹד.“ (יחזקאל כו, פסוק יג)
- ”לַמְנַצֵּח בִּנְגִינֹת; מִזְמוֹר שִׁיר.“ (תהלים סז, פסוק א)
- ”כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי־שִׁיר, וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה; שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן.“ (תהלים קלז, פסוק ג)
- בחזרה של המקהלה שרנו שירים עצובים.
- שם פרטי לנקבה.
- "אנ'לא עמיר בניון / אין לי כזה מנעד / אני לא שירי, גבסו או נינט / לא, אף פעם לא הייתי בכוכב נולד" (שר מהלב, מאת ציון ברוך)
- בבלית, ואכדית (בתעודות מארי,ובארכיון ראס שמרה) - בצורת (שֶֶׁרֻ šēru) בהוראת שיר [1].
- άσμα (תעתיק: ásma)
- سرود (תעתיק: סרוד)
 ערך בוויקיפדיה: שיר |
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | שייר |
| הגייה* | shyar |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | שׁ־א־ר |
| דרך תצורה | משקל קְטָל |
| נטיות | ר׳ שְׁיָרִים; שְׁיַר־, ר׳ שְׂיָרֵי־; זוגי שִׁירַיִם |
- שארית, חלק שנשאר מדבר שהתכלה.
- ילד טוב אוכל הכול ואינו משאיר שיירים בצלחת.
- משמעות ש־י־ר בלשון חז"ל מחליפה את משמעות ש־א־ר שאר המקראי.
- צורת הרבים היא שְׁיָרִים אך נהוג גם שִׁירַיִם.
- הפריש שארית, נתן שְׁיָר.
| השורש שׁיר ב |
|---|
|
השורש ש־י־ר הוא שורש מגזרת נע"ו/י הנוטה על דרך גזרת השלמים.
| ש־י־ר |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
|
|
|
|
|
| נִפְעַל |
|
|
|
|
|
| הִפְעִיל |
|
|
|
|
|
| הֻפְעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
שִׁיֵּר |
מְשַׁיֵּר |
יְשַׁיֵּר |
שַׁיֵּר |
לְשַׁיֵּר |
| פֻּעַל |
שֻׁיַּר |
מְשֻׁיָּר |
יְשֻׁיַּר |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
הִשְׁתַּיֵּר |
מִשְׁתַּיֵּר |
יִשְׁתַּיֵּר |
הִשְׁתַּיֵּר |
לְהִשְׁתַּיֵּר |
|
|
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | שיר |
| הגייה* | sher |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | |
| שורש | שׁ־י־ר ב |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ שֵׁירוֹת |
- לשון המקרא טבעת עגולה לתכשיט ובדר"כ זו הניתנת בצואר בעל חיים לשמירתו.
- ”בַּיּוֹם הַהוּא יָסִיר אֲדֹנָי אֵת תִּפְאֶרֶת הָעֲכָסִים, וְהַשְּׁבִיסִים, וְהַשַּׂהֲרֹנִים. הַנְּטִיפוֹת, וְהַשֵּׁירוֹת, וְהָרְעָלוֹת.“ (ישעיהו ג, פסוקים יח–יט)
- ”יוֹצֵא הַגָּמָל בְּאַפְסָר, וְנָאקָה בַּחֲטָם, וְלֻבְדְּקִיס בִּפְרֻמְבְּיָא, וְסוּס בַּשֵּׁיר; וְכָל בַּעֲלֵי הַשֵּׁיר יוֹצְאִים בַּשֵּׁיר וְנִמְשָׁכִים בַּשֵּׁיר.“ (משנה, מסכת שבת – פרק ה, משנה א)
- ”ובלבד שלא יתננו לתוך השיר או לתוך הטבעת“ (תוספתא, מסכת שבת – פרק ד, הלכה ט)
- ”עשה לי שירים נזמים טבעות ואקדש אני לך“ (בבלי, מסכת קידושין – דף מח, עמוד א)
- המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל.[2]
- אין לבלבל בצורת הרבים עם שיראים שמדובר בבגדי משי.
ערך בוויקיפדיה: שיר