מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
בֵּית מַרְזֵחַ [ עריכה ]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בית מרזח
הגייה * bet marze akh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה צירף
נטיות ר׳ בָּתֵי מַרְזֵחַ
לשון המקרא מרזח – טקס סעודה ומשתה פולחני קדום שהיה נהוג בתרבויות הלבנט, ובדרך כלל קשור בפולחן מתים.
”אַל תָּבוֹא בֵּית מַרְזֵחַ וְאַל תֵּלֵךְ לִסְפּוֹד וְאַל תָּנֹד לָהֶם [...] וּבֵית מִשְׁתֶּה לֹא תָבוֹא לָשֶׁבֶת אוֹתָם לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת“ (ירמיהו טז , פסוקים ה – ח ) מקום אליו הולכים על־מנת לבלות בחברה ולהשתכר יחד.
"בית מרזח" נזכר בכתבי אוגרית כמוסד ממש, נכס המוחזק בידי קבוצה דתית המופקדת על טקס המרזח.[1] מפת מידבא מתואר בקרבת ים המלח יישוב בשם ΒΗΤΟΜΑΡΣΕΑ Η ΚΑΙ ΜΑΙΟΥΜΑΣ, המילה הראשונה בשם היישוב מזוהה כ"בית מרזח".[2] מרזח#גזרון . פרשנים מפרשים [ עריכה ] רש"י על ירמיהו טז ה: "בית מרזח" - משתה, בספרי בפרשת בית פעור ראיתי "חזרו לעשות להם מרזיחין". אבל רבותינו פירשו "מרזח" = אֵבֶל.
מצודת דוד על ירמיהו טז ה: "בית מרזח" - לבית אבל לנחמו.
מצודת ציון על ירמיהו טז ה: "בית מרזח" - בית אבל, וכן (עמוס ו ז): "סר מרזח סרוחים". מילים נרדפות [ עריכה ] קישורים חיצוניים [ עריכה ] הערות שוליים [ עריכה ]
ערך בוויקיפדיה: בית מרזח