לן

לָן

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	לן
שורש וגזרה	ל־ו־ן א, גזרת נע"ו/י
בניין	פָּעַל (קַל)

1. שהה בְּמָקוֹם כָּלְשֶׁהוּ בִּשְׁעוֹת הַלייל (לְצָרְכֵי שֵׁנָה).

   • ”וַתַּעֲבֹר הַמִּנְחָה עַל-פָּנָיו; וְהוּא לָן בַּלַּיְלָה הַהוּא בַּמַּחֲנֶה“ (בראשית לב, פסוק כב)
   • ”וַיָּסֻרוּ שָׁם לָבוֹא לָלוּן בַּגִּבְעָה וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב בִּרְחוֹב הָעִיר וְאֵין אִישׁ מְאַסֵּף אוֹתָם הַבַּיְתָה לָלוּן“ (שופטים יט, פסוק טו)
   • ”מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה לָמָּה תִהְיֶה כְּגֵר בָּאָרֶץ וּכְאֹרֵחַ נָטָה לָלוּן“ (ירמיהו יד, פסוק ח)
   • "מִי אַתְּ? הַגִּידִי נָא, בַּת חַיִל/ הֲיֵשׁ מָקוֹם לָלוּן בַּלַּיִל?" ("אליעזר ורבקה"/ לוין קיפניס)

גיזרון

• מקראי, כנראה מן לילה 'שהה הלילה'.

תרגום

• אנגלית lodge‏‏‏‏
• ארמית : לָלוּן - לִמְבָּת לָן -בָּת (קרוב אל בית)

ראו גם

הלין התלונן ב התאכסן

שהה ישן התגורר