אלף

יש להוסיף לדף זה את הערכים: אָלַף, אֻלַּף.

לערך העוסק באות אל"ף; ראו א.

אִלֵּף[עריכה]

לשון המקרא לימד.
- ”אִם אַיִן אַתָּה שְׁמַע לִי, הַחֲרֵשׁ וַאֲאַלֶּפְךָ חָכְמָה.“ (איוב לג, פסוק לג)
לימד בעל־חיים, הקנה לו התנהגות או מיומנות חדשה.
- אילפתי את הכלב שלי לעשות את צרכיו באסלה.

בלשון המקרא, השורש "אלף" מציין גם לימוד (כנ"ל) וגם בעל חיים מסוים (אלפים = שוורים). מלבי"ם (פרשן מקרא בן המאה ה־19) פירש שה"אלפים" הם "שוורים המלומדים לחרוש", וייתכן שמשום כך החליטו מחדשי השפה העברית בימינו לשלב את שתי המשמעויות ולהשתמש בפועל "אילף" כדי לציין לימוד של בעלי חיים כלשהם.

ערך בוויקיפדיה: אילוף כלבים

טקסט בוויקיטקסט: ביאור:אלף

שור, פר.
- ”בָּרוּךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתְךָ וּפְרִי בְהֶמְתֶּךָ שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶךָ“ (דברים כח, פסוק ד)
מספר טבעי; 1,000; 10³
- ”אֵלֶּה פְּקוּדֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְבֵית אֲבֹתָם: כָּל פְּקוּדֵי הַמַּחֲנֹת לְצִבְאֹתָם שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים.“ (במדבר ב, פסוק לב)
- "להוד אלף שנים מפכות במסתרים, / אלף שנים צעירות לפניו" (שיר בבוקר בבוקר, מאת אמיר גלבוע)

מן התנ"ך. השוו: אכדית אַלפֻּ, ארמית מקראית: ”אֲלַף“ (דניאל ה, פסוק א), "אַלְפָּא" (שם); ערבית: أَلْف (אַלְף), ארמית סורית: ܐܠܦܐ.^[1]
אֶלֶף הוא מקור האות אָלֶף, שצורתה המקורית ציור של ראש שור ←𐤀←Α, משם יוונית אַלפאַ.