מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
א .
לשון המקרא
"אִם אַיִן אַתָּה שְׁמַע לִי, הַחֲרֵשׁ וַאֲאַלֶּפְךָ חָכְמָה." (איוב לג , פסוק לג )
לימד בעל־חיים, הקנה לו התנהגות או מיומנות חדשה.
אילפתי את הכלב שלי לעשות את צרכיו באסלה .
בלשון המקרא, השורש "אלף" מציין גם לימוד (כנ"ל) וגם בעל חיים מסוים (אלפים = שוורים). מלבי"ם (פרשן מקרא בן המאה ה־19) פירש שה"אלפים" הם "שוורים המלומדים לחרוש", וייתכן שמשום כך החליטו מחדשי השפה העברית בימינו לשלב את שתי המשמעויות ולהשתמש בפועל "אילף" כדי לציין לימוד של בעלי חיים כלשהם.
קישורים חיצוניים [ עריכה ]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אלף
הגייה * e lef
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ אֲלָפִים
שור, פר.
"בָּרוּךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתְךָ וּפְרִי בְהֶמְתֶּךָ שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶךָ" (דברים כח ד )
מספר טבעי; 1,000; 103
"אֵלֶּה פְּקוּדֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְבֵית אֲבֹתָם: כָּל פְּקוּדֵי הַמַּחֲנֹת לְצִבְאֹתָם שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים." (במדבר ב , פסוק לב ) "להוד אלף שנים מפכות במסתרים, אלף שנים צעירות לפניו" (שלמה ארצי , שיר בבוקר בבוקר )
מן התנ"ך. השוו: ארמית מקראית: "אֲלַף" (דניאל ה , פסוק א ) , "אַלְפָּא" (שם) ; ערבית: أَلْف (תעתיק: אַלְף), ארמית סורית: ܐܠܦܐ .[1]
לערך העוסק באות אל"ף, ראו א.
ערך בוויקיפדיה: אילוף כלבים
טקסט בוויקיטקסט: ביאור:אלף
