לדלג לתוכן

אלף

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
יש להוסיף לדף זה את הערכים: אָלַף, אֵלְף.
לערך העוסק באות אל"ף; ראו א.

אִלֵּף

[עריכה]
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלאאילף
שורש וגזרהא־ל־ף, גזרת השלמים
בנייןפִּעֵל
  1. לשון המקרא לימד.
    • ”אִם אַיִן אַתָּה שְׁמַע לִי, הַחֲרֵשׁ וַאֲאַלֶּפְךָ חָכְמָה.“ (איוב לג, פסוק לג)
  2. לימד בעל־חיים, הקנה התנהגות או מיומנות חדשה.
    • אילפתי את הכלב שלי לעשות את צרכיו באסלה.

גזרון

[עריכה]
  • בלשון המקרא, השורש "אלף" מציין גם לימוד (כנ"ל) וגם בעל חיים מסוים (אלפים = שוורים). מלבי"ם (פרשן מקרא בן המאה ה־19) פירש שה"אלפים" הם "שוורים המלומדים לחרוש", וייתכן שמשום כך החליטו מחדשי השפה העברית בימינו לשלב את שתי המשמעויות ולהשתמש בפועל "אילף" כדי לציין לימוד של בעלי חיים כלשהם.[דרוש מקור]
  • גם בצורת העתיד 'תאלף': ”פֶּן-תֶּאֱלַף אֹרְחֹתָו; וְלָקַחְתָּ מוֹקֵשׁ לְנַפְשֶׁךָ“ (משלי כב, פסוק כה)

נגזרות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: אילוף כלבים
ויקיטקסט טקסט בוויקיטקסט: ביאור:אלף

אֶלֶף א

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאאלף
הגייה*elef
חלק דיברשם־עצם
מיןזכר
שורשא־ל־ף
דרך תצורהמשקל קֶטֶל
נטיותזוגי: אַלְפַּיִם; ר׳ אֲלָפִים
מספרים
1000
גימטריהתת"ר
ערבית١٠٠٠
רומיתM, ↀ
מורס
לא רלונטי
ברייללא רלונטי
ספרות
0 1 2 3 4 5 6 7 8 9
מספרים אחרים
10 12 100 1000 10,000 1000,000 1000,000,000
  1. מאה עשרות; 1000; 103
    • ”אֵלֶּה פְּקוּדֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְבֵית אֲבֹתָם: כָּל פְּקוּדֵי הַמַּחֲנֹת לְצִבְאֹתָם שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים.“ (במדבר ב, פסוק לב)
    • ”וַיְשַׁמַּע שָׁאוּל אֶת־הָעָם, וַיִּפְקְדֵם בַּטְּלָאִים; מָאתַיִם אֶלֶף רַגְלִי, וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אֶת־אִישׁ יְהוּדָה.“ (שמואל א׳ טו, פסוק ד)
    • ”וַיְדַבֵּר שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל; וַיְהִי שִׁירוֹ חֲמִשָּׁה וָאָלֶף.“ (מלכים א׳ ה, פסוק יב)
    • ”טוֹב־לִי תוֹרַת־פִּיךָ; מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף.“ (תהלים קיט, פסוק עב)
    • "להוד אלף שנים מפכות במסתרים, / אלף שנים צעירות לפניו" (שיר בבוקר בבוקר, מאת אמיר גלבוע)
  2. תקופה בת אלף (1) שנים.
    • המאה העשרים ואחת היא הראשונה באלף השלישי.
    • בסוף המאה העשרים היה חשש רב מבאג אלפיים.
  3. לשון המקרא [לא בשימוש] משפחה.
    • ”אֵלֶּה קְרוּאֵי הָעֵדָה; נְשִׂיאֵי מַטּוֹת אֲבוֹתָם, רָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל הֵם.“ (במדבר א, פסוק טז)
    • ”וַיֹּאמֶר אֵלָיו בִּי אֲדֹנָי, בַּמָּה אוֹשִׁיעַ אֶת־יִשְׂרָאֵל; הִנֵּה אַלְפִּי הַדַּל בִּמְנַשֶּׁה, וְאָנֹכִי הַצָּעִיר בְּבֵית אָבִי.“ (שופטים ו, פסוק טו)

גזרון

[עריכה]
  • אוגריתית: 𐎀𐎍𐎔 (אַלף)[1]; ארמית מקראית: ”אֲלַף“ (דניאל ה, פסוק א), "אַלְפָּא" (שם); ערבית: أَلْف (אַלְף), ארמית סורית: ܐܠܦܐ.[2]

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
   1000
  • איטלקית: mille‏‏‏‏
  • אינדונזית: ribu‏‏‏‏
  • אירית: míle‏‏‏‏
  • אמהרית: ‏‏‏‏ (תעתיק: ši)
  • אנגלית: thousand‏‏‏‏
  • אספרנטו: mil‏‏‏‏
  • ארמנית: հազար‏‏‏‏ (תעתיק: hazar)
  • בסקית: mila‏‏‏‏
  • גרוזינית: ათასი‏‏‏‏ (תעתיק: atasi)
  • גרמנית: tausend‏‏‏‏
  • דנית: tusind‏‏‏‏
  • הודית: हज़ार‏‏‏‏ (תעתיק: hazār)
सहस्र‏‏‏‏ (תעתיק: sahasra)
  • הולנדית: duizend‏‏‏‏
  • הונגרית: ezer‏‏‏‏
  • וייטנמית: nghìn‏‏‏‏
  • ולשית: mil‏‏‏‏
  • טגלית: libo‏‏‏‏
  • טורקית: bin‏‏‏‏
  • יוונית: χίλια‏‏‏‏ (תעתיק: chília)
  • יידיש: טויזנט‏‏‏‏
  • יפנית: ‏‏‏‏ (תעתיק: sen)
  • כורדית: hezar‏‏‏‏
  • לטינית: mīlle‏‏‏‏
  • מלאית: ribu‏‏‏‏
  • מלטית: elf‏‏‏‏
  • נורווגית: tusen‏‏‏‏
  • סווהילית: elfu‏‏‏‏
  • סנסקירית: सहस्र‏‏‏‏ (תעתיק: sahasra)
  • ספרדית: mil‏‏‏‏
  • סרבו־קרואטית: тисућа‏, tisuća‏, хиљада‏, hiljada‏‏
  • ערבית: ألف‏‏‏‏ (תעתיק: אַלְף)
  • פולנית: tysiąc‏‏‏‏
  • פורטוגלית: mil‏‏‏‏
  • פינית: tuhat‏‏‏‏
  • פרסית: زار‏‏‏‏ (תעתיק: זָאר)
  • צ'כית: tisíc‏‏‏‏
  • צרפתית: mille‏‏‏‏
  • קוריאנית: ‏‏‏‏ (תעתיק: cheon)
  • רומנית: mie‏‏‏‏
  • רוסית: тысяча‏‏‏‏ (תעתיק: tisyacha)
  • שוודית: tusen‏‏‏‏
  • תאילנדית: พัน‏‏‏‏ (תעתיק: pan)

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: אלף (מספר)

הערות שוליים

[עריכה]
  1. לוחות UT 1 Aqht, 2 Aqht V, ’nt I, ’nt IV, 51 I, 77
  2. "אלף", לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 503)

אֶלֶף ב

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאאלף
הגייה*elef
חלק דיברשם־עצם
מיןזכר
שורשא־ל־ף
דרך תצורהמשקל קֶטֶל
נטיותר׳ אֲלָפִים
  1. לשון המקרא [פיוטי] שור, פר.
    • ”אָרוּר פְּרִי־בִטְנְךָ, וּפְרִי אַדְמָתְךָ; שְׁגַר אֲלָפֶיךָ, וְעַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶךָ.“ (דברים כח, פסוק יח)
    • וְהָאֲלָפִים וְהָעֲיָרִים עֹבְדֵי הָאֲדָמָה; בְּלִיל חָמִיץ יֹאכֵלוּ, אֲשֶׁר־זֹרֶה בָרַחַת וּבַמִּזְרֶה.“ (ישעיהו ל, פסוק כד)
    • ”צֹנֶה וַאֲלָפִים כֻּלָּם; וְגַם בַּהֲמוֹת שָׂדָי.“ (תהלים ח, פסוק ח)
    • ”בְּאֵין אֲלָפִים אֵבוּס בָּר; וְרָב־תְּבוּאוֹת בְּכֹחַ שׁוֹר.“ (משלי יד, פסוק ד)

גזרון

[עריכה]
  • באוגריתית: 𐎀𐎍𐎔 (אַלף)[1] ובכנענית 𐤀𐤋𐤐 (אלף)[2], במשמעות שור. ייתכן שבאוגריתית 𐎜𐎍𐎔 (אֻלף)[3] במשמעות מנהיג צבאי,[4] אך ייתכן שגם מילה זאת במשמעות שור או פר.[5] אכדית אַלפֻּ.
  • במקרא נפוץ בעיקר בצורת ריבוי של אֶלֶף, אף קיימת גם צורת הריבוי של אַלוּף. ייתכן שיש לקשור את הצורות לביטוי ”כֶּבֶשׂ אַלוּף“ (ירמיהו יא, פסוק יט) שמשמעו ככל הנראה "כבש מאולף, מבוית",[6] כך שהמלים "אלוף" ו"אלף" לשור ציינו במקור שור מתורבת ומבוית.[7]
  • צורתה הכנענית העתיקה של האות א' היא כראש פר←𐤀←Α, (משם יוונית אלפא), ומכאן שמה "אלף".

נגזרות

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

הערות שוליים

[עריכה]
  1. לוחות UT Krt, ’nt IV, ’nt IV x, 1, 5, 51 VI, 62, 76 III, 609, 1137
  2. KAI 24 (מצבת כלמו), 26 (כתובת אזתוד), 69 (כתובת התעריף ממרסיי); ראו נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 143
  3. לוח UT 2
  4. ח. א. גינזברג, כתבי אוגרית, מוסד ביאליק, תרצ"ו, עמ' 96
  5. Cyrus H. Gordon, Ugaritic Textbook, Pontifical Biblical Institute, 1965, עמ' 280
  6. "I אַלּוּף", במילון HALOT Online, פורסם לראשונה במרשתת בפברואר 2017
  7. שלום כיתה א', באתר האקדמיה ללשון העברית, 15/8/2013