פרא

פֶּרֶא

לשון המקרא חמור בר.
- ”כִּי-אַרְמוֹן נֻטָּשׁ הֲמוֹן עִיר עֻזָּב עֹפֶל וָבַחַן הָיָה בְעַד מְעָרוֹת עַד-עוֹלָם מְשׂוֹשׂ פְּרָאִים מִרְעֵה עֲדָרִים“ (ישעיהו לב, פסוק יד)
- ”כִּי-הֵמָּה עָלוּ אַשּׁוּר פֶּרֶא בּוֹדֵד לוֹ אֶפְרַיִם הִתְנוּ אֲהָבִים.“ (הושע ח, פסוק ט)
- ”הֲיִנְהַק-פֶּרֶא עֲלֵי-דֶשֶׁא; אִם יִגְעֶה-שּׁוֹר עַל-בְּלִילוֹ?“ (איוב ו, פסוק ה)
בהשאלה: כינוי לאדם חסר־תרבות, חסר־רסן ולצמח או חיה לא מתורבתים.
- ”מה חייב אני, אם אין בכוח יולדתי, בעוונותיה הרבים, לשלם בעדי שכר לימוד וללמדני תורה כשאר ילדי הבריות? מה פשעי ומה חטאי – יתום ודך – כי אתחייב לגדול פרא “כמו ביער?”“ (מן הזווית, מאת יוסף חיים ברנר, בפרויקט בן יהודה)
- ”להגר לאמריקה החופשית או לעלות ולהתישב בארץ ישראל בין עם פרא ובלתי תרבותי תחת משטר התוגר הגוסס?“ (בתוך ראשית התחיה, מאת יהודה אפל, בפרויקט בן יהודה)

המילה משותפת גם לערבית: فَرَاء (פַרָאא)
ייתכן כי מדובר, בין השאר, בגלגול מן השורשים פ־ר־ץ‏ ←‏ פ־ר־ע (למשל: פרוע)‏ ←‏ פ־ר־א‏

1

2

ערך בוויקיפדיה: פרא

טקסונומיה בוויקימינים: Equus hemionus

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פרא